הלכה יומית

אסרו חכמים להיכנס למקום סכנה. ועל כן במקום בו אין דרך מסודרת ובטוחה, או שהרשויות האמונות על הבטיחות אוסרות לטייל שם, אין לטייל באותם המקומות. אבל כאשר הדרכים מסודרות, מתוקנות ומתוחזקות, וכן בדבר שאם ייעשה כהלכתו אין בו חשש סכנה, לא מוגדר כמכניס עצמו לסכנה, אלא כאשר ישנה סכנה מוחשית בפנינו. אך יש להשתדל שלא לילך למקומות שלא יוכלו להזהר מדיני צניעות החמורים.

מנהג ישראל שמיד עם הלידה נזהרים שלא יראו הקטנים תמונות וצעצועים של חיות ועופות טמאות, כיוון שכח הראייה משפיע רבות על האדם ונחקק הדבר בתודעת הילד, ויתירה מזו הנהגת האם בתקופת הריונה משפיעה על הוולד. עם זאת לצורך לימוד עם הילדים על "מה רבו מעשיך ה'", הדבר אפשרי, ולכן למעשה מותר ללכת עם הילדים לגן חיות לשם מטרה זו, אך המעוברות נוהגות להימנע מללכת לשם.

בעבר היה הסדר שכל מי שעולה לתורה, קורא בעצמו בקול רם את הקריאה (וכך היה הדבר בתקופת חז"ל). וכתבו הראשונים שכיוון "שאין הכל בקיאין בטעמי קריאה . . תקנו שיקרא ש"צ שהוא בקי בקריאה", היינו שממנים אדם הבקי שיהיה "בעל קורא", והוא קורא בקול רם ומוציא את הציבור ידי חובתם (והעולה קורא איתו בלחש). ואפילו כשעולה מי שבקי בעצמו בקריאה – אף על פי כן יקרא הבעל קורא.

הבעל קורא צריך ללמוד ולדעת את כל פרטי דיני קריאת התורה, והדבר בנפשו ממש. ועליו להתכונן היטב לפני הקריאה ולחזור על הפרשה בינו לבין עצמו, בכדי שיוכל לקרוא היטב בדקדוק המלים בהברה ברורה, ובשמירת טעמי הנגינה. לכתחילה אין להחליף בעל קורא באמצע קריאת התורה, אפילו בין עליה לעליה, ואפילו כשקוראים בשני ספרי תורה או בשלושה. ואם לא היה בבית הכנסת בעל קורא, והתחיל לקרוא מי שאינו בקי כל כך ובאמצע נכנס אדם הבקי בקריאה – לא יתחלפו באמצע עליה. אלא יסיים הקורא את אותה העליה, והחל מהעליה הבאה יחליפנו הבקי.

נאמר בגמרא: "הדר בפונדקי בארץ ישראל . . כל שלשים יום פטור מן המזוזה" ונפסק אף להלכה שבתי מלון ודומיהם פטורים ממזוזה ב-30 יום הראשונים למגורים בהם. וכיון שחובת המזוזה היא בעיקר על השוכר, ועבורו המקום חדש, לכן פטור השוכר ממזוזה עד ל30 יום. עם זאת ראוי שבעליי המקום יקבעו מזוזה בלי ברכה. אך כאשר שוכרים או מחליפים דירה, והדירה אינה דירת נופש במשך כל השנה אלא דירת מגורים, השוכרים חייבים במזוזה.

קריאת-התורה הינה כמעמד קבלת-התורה, וכשם שמתן תורה היה במעמד ה' משה וישראל כך כנגדם "מדקדקים שמשני צדדי העולה יעמדו, והיינו הקורא מצד אחד, והסגן מצד השני", (ואם הגבאי עומד בצד שמאל של הבימה יעמוד אדם נוסף בצד ימין). כאשר הבעל קורא – או הגבאי – עולה לתורה, יש להקפיד שיעמוד אדם נוסף ליד הס"ת, כך שבסך הכל יהיו תמיד שלושה אנשים ליד הס"ת.

על אף כל המאורעות שפקדו את עמנו בימים אלו, לא תקנו בתלמוד תקנות מיוחדות לציין את הצער והאבלות של שלושת השבועות עד לראש חודש אב, עם זאת מצינו מנהגי אבלות שנהגו בהם ישראל החל מי"ז בתמוז. והיו אף שציינו שימים אלו הנם שלושת השבועות בהם התענה דניאל ואמר: "אני דניאל הייתי מתאבל . . לחם חמודות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאות שלושת שבועים ימים".

בין מנהגי האבלות בימים אלו, מצינו שחסידים הראשונים נהגו שלא לאכול פרי חדש ולא לרכוש בגד חדש בשלושת השבועות, בכדי שלא לברך עליהם "שהחיינו", שאין זה מן הראוי לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות. וכך למעשה פשט המנהג שלא לברך "שהחיינו" בימי בין המצרים, ואפילו בשבתות "בין המצרים". עם זאת, כתבו הפוסקים שבמקרה שאם לא יברך יפסיד הברכה כגון אבי הבן בעת פדיון הבן – יברך ברכת שהחיינו.

אף שלמנהגנו אין מברכים "שהחיינו" על בגד חדש, עם זאת המנהג למעשה שלא לקנות או ללבוש בגד חדש שיש בו חשיבות, כגון חליפה וכדומה בימי בין המצרים. אולם מותר לקנות ולהשתמש בכל דבר חדש שיש בו משום הכרח חיוני, כגון משקפיים . כמו כן מותר לתפור בגדים חדשים, וב'תשעת הימים', אסור. אך בגדים שנקרעו מותר לתקנם אפילו בתשעת הימים.

רצוי שלא להיכנס לדירה חדשה בימים אלו עד ט"ו באב, ומה טוב שידחה את העברת הדירה לחודש אלול שהוא חודש-הרחמים, אולם באם לא מתאפשר הדבר ימתין לפחות עד לאחר תשעה-באב. אם בכל זאת מוכרחים לעבור לדירה בימי בין-המצרים, יכניס לשם כמה חפצים לפני י"ז-בתמוז, כדי שייחשב שכבר נכנסו אז לבית; ובכלל רצוי אף בשאר ימות-השנה להכניס לדירה תחלה סידור, חומש, תהלים, תניא, לחם ומלח. גם לדירה שכורה רצוי להיכנס לאחר תשעה באב אם מתאפשר הדבר. לגבי תיקונים בבית כתבו הפוסקים להתיר תיקונים צביעה וכדומה לפני תשעת הימים, אבל החל מר"ח אב אסור לעשות צביעה מיוחדת וכדומה, ומותר לעשות רק דברים המוכרחים.

כתבו הפוסקים שכיוון שעל קניית רכב חדש לא מברכים שהחיינו, מותר לקנותו בבין המצרים עד ראש חודש אב, במיוחד אם נדרש הדבר לצורך פרנסה; כמו כן כלי בית יקרים החביבים כגון מזגן ויתר מוצרי החשמל וילונות וכלים יקרים, מותר לקנותם עד ר"ח; אמנם, לכתחילה רצוי להימנע מקניית כל הדברים הנ"ל כשאין בכך צורך מיוחד, כיון שזו קנייה משמחת. אולם באם לא יקנה כלים אלו עתה ייגרם לו הפסד עקב עליית מחירים, או שלא ימצא שוב לקנותם מותר לקנותם בימים אלו; ובאם מתאפשר עדיף לשלם עליהם ולהשאירם בחנות עד לאחר תשעה באב.

לפני התחלת התפלה יש לוודא שספר התורה (או ספרי התורה) שמוציאים, גלול(ים) במקום הראוי לקריאה של אותו היום, כיוון שאין גוללים ס"ת בציבור, מפני כבוד הציבור. מותר להוציא ספר תורה שמונח עליו כתר ובו פעמונים וכדומה המשמיעים קול גם בשבת ויום טוב – כיון שהמוציא אינו מתכוון כלל להשמיע קול, ואף אם היה מתכוון לכך אין איסור, כיון שהוא צורך מצוה שישמעו העם ויקומו בשעה שמוציאים הספר תורה. בקריאות התורה בשנה הראשונה אחרי הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת – נוהגים להוציא את ספר התורה החדש ולקרוא בו.