הלכה יומית

אריזות עם סגירה של לשונית דבק יש להימנע מפתיחתם בשבת, ובשעת הדחק יש לקרוע אריזות אלו מן הצד ולא מן הפתח הרגיל, אך באם אריזות אלו היו פתוחות מערב שבת, מותר לפותחם ולסוגרם בשבת, באמצעות פס הסגירה. ואריזות המיועדות לשימוש חוזר על ידי פס סגירה ("פסגור") ללא דבק, מותר לפתחם אפילו בפתיחה הראשונה.

כלים המחוברים משעת עשייתם, אסור להפרידם בשבת משום שבהפרדתם הרי הוא כ"מתקן כלי". על פי זה כתבו פוסקים רבים שגביעי לבן או מעדנים של ימינו אסור להפרידם בשבת משום תיקון כלי, וכן ישנם הסוברים שהדבר אסור משום מחתך, כיוון שבהפרדתם ההקפדה היא שהחיתוך יהיה במקום החתך דווקא; ולמעשה אף שיש שהקלו בזה, ראוי להחמיר ולהפריד את הגביעים זה מזה מערב שבת.

חטיפי קרח (כגון 'שלוקים') מותר לפתחם בשבת, אך ראוי לעשות להם פתח מעט גדול ממה שרגילים לפתוח ביום חול ובכך פתיחה זו נחשבת כפתיחה דרך קלקול. ולגבי חטיפי קרח עם אפשרות פיצול דנו הפוסקים האם ניתן להפרידם לשניים בשבת משום שבהפרדתם נראה הדבר כמחתך, ולמעשה פוסקים רבים התירו זאת לכתחילה.

מעבר לכל האמור בהלכות הקודמות לגבי פתיחת אריזות-מזון שונות בשבת, יש לשים לב שבאריזות עליהם ישנו כיתוב אין לפתחן במקום הכיתוב ואפילו באופן שהעטיפה עדיין מחוברת ולא תקרע לגמרי, וניתן עדיין להצמיד את חלקי הקרעים זה לזה, הדבר אסור, שכן לא ניתן להחזיר את הכתב לקדמותו בחיבור אחיד ממש, ולכן הרי הוא כמוחק.

לכתחילה אסור לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי, על מנת לאוכלו עם חלבי. אך אם כבר בושל מאכל פרווה בכלי בשרי ומעוניינים לאוכלו בסעודה חלבית, אם הכלי הבשרי הוא בן יומו (היינו שבושל בו בשר בו ב-24 שעות האחרונות) אסור באכילה יחד עם מאכלים חלביים, אולם מותר לאכלו במהלך הארוחה החלבית (ורק שלא ייאכל יחד עם המאכלים החלביים).

כלי בשרי אפילו שאינו בו יומו (שלא בשלו בו בשר ב-24 שעות האחרונות), אין לבשל בו לכתחילה מאכל פרווה כדי לערבו במאכל חלבי ואם בושל בו מאכל פרווה שרגילים תמיד לאכלו בתערובת חלבי, התירו הפוסקים לערב את המאכל שהתבשל בו יחד עם אותם מאכלים חלביים שרגילים.

ניתן לסייע לבעלי חיים אם צריכים לכך בכדי לאכול וכדומה. אבל אם אינם צריכים לכך – אסור. בעלי חיים שברחו כגון תרנגולת שברחה מן הלול, מותר לדחותה מאחוריה כדי שתיכנס ללול (כשאין איסור צידה). בעלי חיים המאוסים שעלו על האדם בשבת מותר לסלקם ובלבד שלא יהרגם ולא יצוד אותם. וכן אם חרק עוקצו או אפילו רק יכול לעוקצו ניתן לנערו או לנפוח בפיו עד שיסתלק ממנו. ואם אין אפשרות לנערו נוטלו בידו ומסלקו אם לא יהרגנו בכך.

דיני 'תנור' קלים יותר מדיני שאר כלי הבישול, טעם הדבר הוא משום שהטעם שנכנס בתנור הוא טעם של 'זיעת המאכל' ובדבר יבש כמו חלות לחמים ומאפים מקלים בכך; ועל כן מבחינה עקרונית, כאשר התנור נקי משאריות של מאכל בשרי ואינו בן יומו, ניתן לאפות בו מאכל פרווה, ולאכול אותו לאחר מכן עם מאכל חלבי. אולם מבחינה מעשיית, כיוון שקשה מאד לנקותו מחמת השומנים הדבוקים בו, לכן המעוניינים לאפות בתנור בשרי שאינו בן יומו דבר מה על מנת לאכלו עם מוצרי חלב, יכשירו את התנור תחלה ע"י שינקו אותו בצורה יסודית, ואח"כ יחממו אותו על עוצמת החום הגבוהה זמן מה לפני האפייה, ואת התבנית יש להחליף.

האכלת בעלי החיים בשבת מותרת רק בבעלי חיים שברשותו, אך בעל-חי שאין לו בעלים או בני אדם שרגילים להאכילו אסרו חכמים להאכילו בשבת. וביארו הראשונים שטעם האיסור משום טרחא שלא לצורך, וכך נפסק להלכה שמותר להאכיל בשבת (על ידי כל אדם) רק בעלי חיים שמזונם תלוי בבעליהם. למעט כלב שניתן לתת לו מעט מאכל אפילו אם הוא של הפקר מפני שחס עליו ה' (כיון שמזונותיו מועטים), או שאר בעלי חיים של הפקר שהם במצוקה מפני מחסור במזון.

מאכל חריף פרווה שנחתך בסכין בשרי, מעיקר הדין אסור לאכלו עם מוצרי חלב גם כאשר הסכין הייתה נקייה ולא השתמשו בה ב24 השעות האחרונות; טעם הדבר הוא, משום שהחריפות שואבת את טעם הבשר הבלוע בסכין, ולכן אסרו חכמים לאכול את מאכל זה יחד עם חלב ומוצריו; אלא שעל אף שאינו נאכל עם חלב, אין צורך להמתין שש שעות לאחר אכילת מאכל זה כדי לאכול מאכלי חלב. ויש שהחמירו וכתבו שהאוכל בשר לא יאכל דבר חריף שנחתך בסכין חלבי עד לאחר שש שעות מאכילת הבשר. והמחמיר תבוא עליו הברכה, אף שמעיקר הדין אין צורך בהמתנה כלל.

נאמר "הין צדק יהיה לכם" ודרשו חכמים: "שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק". ועוד אמרו: "כל מי שנושא ונותן באמונה .. מעלין עליו כאילו קיים כל התורה כולה". כלומר, על האדם לעמוד בדיבורו. ונפסק להלכה: "מי שאמר לחבירו ליתן לו מתנה, ולא נתן לו, הרי זה ממחוסרי אמנה", כלומר, כאשר הבטיח מתנה שבאפשרותו להעניק – עליו לקיים הבטחתו כיוון שמקבל ההבטחה סמך בדעתו לקבל את המתנה, ולא יחזור בו מדיבורו.

יש שכתבו שלכתחילה טוב לייחד כיריים ייעודיים למאכלים הבשריים וכיריים ייעודיים למאכלים החלביים, אולם פוסקים רבים מורים להקל בזה מכמה טעמים. אלא שיש להקפיד שכשגולש ונשפך מן הסיר החלבי או הבשרי אל הכיריים, חשוב מאוד לנקות זאת מיד. ואם מעוניינים לבשל באותו יום מאכל מן המין השני (למשל לבשל בשר על הכיריים לאחר שבאותו היום גלש עליהם חלב) יש לנקות את החצובות והמבערים מכל ממשות המאכל, לאחר מכן יש להדליק את הגז עד שיתחממו ויתלבנו המבערים והחצובות, ויקפיד שתחתית הסיר וכן החצובות לא יהיו רטובות, ולאחר פעולות אלו ניתן לבשל מן המין השני.