אילו דברים ישתנו בגאולה בהנהגת יום השבת?

בעקבות פסיקתם המחודשת של הסנהדרין כדעת בית שמאי בזמן הגאולה, אילו דברים ישתנו בהנהגת יום השבת?

בזמן התלמוד היו חילוקי דעות רבים בין "בית שמאי" ל"בית הלל". ברוב המקרים נפסקה ההלכה כדעת בית הלל באופן מוחלט. אולם, האריז"ל אומר, כי בזמן הגאולה, כאשר תתכונן הסנהדרין הגדולה, יכריעו הסנהדרין כי מכאן ואילך יש לפסוק הלכה כדעת בית שמאי.

את דבריו הוא מבסס על המשנה: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים, וזו מחלוקת הלל ושמאי". ולכאורה, רק דברי בית הלל נשארו קיימים להלכה? אלא, שגם דברי בית שמאי יתקיימו – בזמן הגאולה.

להלן יובאו כמה הלכות שבת מצויות, שישתנו (לכאורה) בזמן הגאולה בעקבות פסיקה מחודשת זו.

קידוש: בברכת הקידוש בלילה מברכים שתי ברכות – "בורא פרי הגפן" ו"מקדש השבת". כיום מברכים קודם "בורא פרי הגפן" ואחר כך "מקדש השבת", כדעת בית הלל (על פי הכלל "תדיר (ברכת היין) ושאינו תדיר (ברכת הקידוש) תדיר קודם), אבל בזמן הגאולה תהיה ההלכה כבית שמאי ולכן ברכת "מקדש השבת" תהיה קודמת לברכת "בורא פרי הגפן" (מכיוון שברכת הקידוש היא זו שגורמת לשתיית היין).

הבדלה: בברכת הנר אנו מברכים "בורא מאורי האש" כדעתם של בית הלל (כיון שיש באש כמה גוונים) אבל לדעת בית שמאי מברכים "שברא מאור האש" (כיוון שבכללות יש לאור גוון אחד) וכך יברכו בזמן הגאולה.

הפעלת ממטרות (וכדומה) מערב שבת: כיום, מותר להפעיל ממטרות בערב שבת כדי שישקו את הגינה גם בשבת, מכיוון שאיסורי המלאכה בשבת (במקרה זה, ההשקיה) חלים רק על האדם (והבהמה השייכת לו) אך לא על חפציו. לכן, במקרה כזה, שהממטרה פועלת בשבת ללא מגע יד אדם, הדבר מותר, אך רק לפי בית הלל. לדעת בית שמאי איסור המלאכה חל גם על חפצי האדם, ולכן בגאולה ייאסרו פעולות מעין אלו.