בניית הסוכה

בחג הסוכות מצווה התורה לשבת בסוכה משך שבעת ימים[1]; בטעמה של המצוה נאמר בתורה: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"[2]. וכך אמנם נפסק להלכה, שֶׁבְּעֵת קיום מצות הישיבה בסוכה יש לכוון שיושב בה כדי לקיים מצות הקב"ה שצוונו לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים[3]. ונחלקו בגמרא[4] מהן אותן הסוכות שבהן ישבו כשיצאו ממצרים. יש הסוברים שהיו אלה סוכות ממש שעשו ישראל ביציאתם ממצרים כמו שמתארת התורה "ויסעו מסוכות"[5], אולם יש שביארו שהכוונה היא לענני הכבוד שסככו על ישראל[6], ולהלכה נפסק שיש לכוון בעת הישיבה בסוכה שהיא זכר לענני הכבוד[7].

בין הדברים הנלמדים מן הדמיון שבין הסוכה לענני הכבוד הוא, שיש להעמיד את הסוכה תחת כיפת השמים דווקא כפי שהיו 'ענני הכבוד'. על כן, אין לבנות סוכה תחת עץ או תחת מרפסת – גם אם היא גבוהה מאד.

בבחירת מקום הסוכה יש לוודא שהמקום ראוי לבניית הסוכה מבלי לפגוע בתושבי והולכי העיר, וכן יש להקפיד שלא לבנותה במקום שידוע לו שיגרם לו צער בישיבתו בסוכה, כגון: במקום שיש שם פרעושים וזבובים, או ריח רע[8].

שיעור גודל הסוכה המינימלי הוא שבעה טפחים (כ-57 ס"מ) על שבעה טפחים. ומעיקר הדין, סוכה שיש לה שלוש דפנות הרי היא כשרה לכתחילה, אלא שמנהגנו לעשות לסוכה ארבע דפנות (שלימות). גובה הסוכה צריך להיות לפחות עשרה טפחים. כשתחתית הדפנות תהיה לפחות בתוך שלשה טפחים הסמוכים לקרקע. אך אם היו גבוהות שלשה טפחים מן הקרקע, הסוכה פסולה[9].

את הדפנות מותר לעשות מדברים הפסולים לסכך. אך לא יעשה אותם מדבר שריחו רע. צריך להקפיד שהדפנות יהיו בנויות היטב שלא יזוזו ברוח מצויה. ועל כן אין לעשות דפנות מסדינים או יריעות ניילון בלבד, (אף  אם הם מתוחים היטב), אך ניתן להשתמש בסדינים ויריעות אלו כאשר ישנם מלבדן דפנות כשרות של מוטות יציבות מברזל, עץ וכדומה[10].

מדיני הסכך

הסכך צריך להיות מדבר שגידולו מן הקרקע (כגון: ענפים, קנים, עלים), לאחר שנתלש ואינו מחובר לקרקע. את  הסכך צריך להניח על הסוכה בצורה יציבה שיוכל לעמוד ברוח מצויה. כמות הסכך תהייה באופן שיהא הצל בסוכה מרובה מאור השמש כלומר – שרוב גג הסוכה יהיה מכוסה ע"י הסכך, (אך אם היא מסוככת כהלכה, אלא שנכנס אליה אור השמש דרך הדפנות – הסוכה כשרה לכתחילה). ומנהג רבותינו נשיאינו להרבות בסכך. ובכדי ש"יהיו הכוכבים נראים מתוכה", לוקחים מקל ותוחבים בעובי הסכך ליצור נקב שיוכלו הכוכבים להיראות בעדו[11].

יש להיזהר שלא להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה (כגון כלים, או עצים שהשתמשו בהם לבנייה), וכן שלא להניח על הסכך דבר המקבל טומאה, שמא יבואו לעשות את הסכך עצמו מדברים המקבלים טומאה, וכן אין לקושרו בדבר המקבל טומאה; אך  אם הסכך יכול לעמוד ברוח מצויה (אף ללא הקשירה), ורוצה רק לחזק  – מותר לעשות זאת בדבר המקבל טומאה[12].

דפנות העשויות ממוטות ברזל, הרי הם מקבלים טומאה ואין להניח עליהם את הסכך. לכן, המנהג הנפוץ הוא להניח קורות עץ דקות ('לייסטים') של עץ מעל גבי הדפנות, ועליהם להניח את הסכך. אלא שעם כל זה, סוכה שהעמידו בה את הסכך על דבר המקבל טומאה, כגון: ברזלים – אף שעשו שלא כדין, מותר לשבת בה לכתחילה[13].

[1] ויקרא כג, מב.

[2] שם, מג.

[3] שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ה. וראה לקו"ש חל"ב ע' 140 ואילך.           

[4] סוכה יא, ב.

[5] שמות יג, כ.

[6] סוכה יא, ב.

[7] שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ה.

^[8]ויקרא כג, מג. שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ה, סתרכ"ו ס"ב, סתרל"ז סי"א וסתר"מ ס"ו.

  [9] שו"ע או"ח סתר"ל ס"ב-ט, סתרל"ג ס"ח וסתרל"ד ס"א. ספר המנהגים ע' 65.

[10] טושו"ע ונ"כ או"ח סתר"ל ס"א וס"י. ספר המנהגים ע' 65.

[11] שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ח ס"ד, סתרכ"ט ס"א וסתרל"א ס"א-ה. ספר המנהגים ע' 65. התוועדויות תש"נ ח"א ע' 164. ליובאוויטש וחייליה ע' 31. לשמע אוזן ע' כד. בקדש פנימה ע' 22.

[12] שו"ע אדה"ז סתרכ"ט סי"א. פסקי תשובות שם אות יא.

[13] שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ט סי"ג. פסקי תשובות שם אות ז.