כאשר מחזירים המזוזות לאחר בדיקתם, אם נמצאו המזוזות כשרות, ומחזיר כל אחת למקומה הראשון, אזי כל עוד לא היה היסח הדעת (דהיינו שלא היה הפסק זמן ארוך) אינו צריך לברך על קביעתה מחדש. בשיעור הגדרת היסח הדעת רבו הדעות, אך הדעה הרווחת בין מורי ההוראה היא שאם היה הפסק לילה בין ההורדה וקביעה מחדש – מברכים, וכל עוד הבדיקה וההחזרה הם באותו היום אין מברכים[1].
אם מחליף מזוזה/מזוזות בדירתו, בין אם נמצאו פסולות בבדיקה ומביא כעת מזוזות חדשות, או אם מחליף המזוזות למהודרות יותר, ואפילו אם מחליף רק מקום המזוזות, (מבין המזוזות שכבר היו בדירה), ומזוזה שהיתה בפתח זה קובע בפתח אחר, יש לברך על הקביעה זו (ואפילו לא חלף זמן רב מההורדה של המזוזה הקודמת שהיתה במשקוף זה)[2].
במקרה שהתערבו המזוזות בשעת ההורדה או לאחרי הבדיקה, ולא עבר עדין היסח הדעת גמור משעת ההורדה ועד אחרי הבדיקה, כדאי לעשות היסח הדעת גמור ואז יוכל לברך בלי ספק[3].
מזוזות של גמ"ח[4], יש לברך על קביעתם גם אם קובע אותם ליום אחד[5], וכן מותר במזוזות אלו לקובעם באיזה פתח שירצה ואין צורך לדקדק באיזה פתח היו אצל השואל הקודם, כי אין לחוש בזה כלל לדין 'הורדה מקדושה'[6].
כאשר קובעים כמה מזוזות בבית, יש לברר תחילה מהו הפתח שבו חיוב קביעת המזוזה ודאי לכל הדעות, ועל קביעה בפתח זה יש לברך הברכה, ולכווין לפטור בברכה זו גם את יתר הפתחים שבדירה. את יתר המזוזות יש לקבוע ברצף, ולא יפסיק במהלך קביעת המזוזות, בדיבור שאינו קשור לקביעת המזוזה[7].
ברכה בקביעה ע"י אחר
הרוצה לכבד אדם אחר ובפרט אדם חשוב, שהוא יקבע המזוזה – יכול, אך עדיף שבעל הבית יקבע ראשון ויברך[8], ויכוון להוציא בברכה זו גם את יתר המיועדים לקבוע שאר המזוזות[9], והם יעמדו בסמוך למברך יענו אמן ויכוונו לצאת בברכתו, ויתפזרו לקבוע כל אחד בפתח המיועד לו, ויזהרו שלא להפסיק בדיבור עד שיקבעו כל אחד המזוזה שלו. ומיד אחר ששמעו הברכה יקבעו באחד מפתחי הדירה שסמוכים למקום שבירך הראשון, ולא ילכו לקבוע בבית אחר, כי ההליכה מבית לבית בין הברכה לתחילת עשית המצוה נחשבת הפסק[10].
המכבד כמה אנשים בקביעות מזוזות בפתחי חדריו, אינו יכול לתת לכל אחד לברך בפני עצמו, וחייבים הם לצאת בברכתו של המברך הראשון. האיסור קיים בין כששמעו האחרים את ברכת הראשון ויצאו ידי חובה בברכתו, שבזה ברור שהברכה הנוספת אם תיעשה, היא ברכה לבטלה. אך גם אם מלכתחילה התכוון כל אחד מהם שלא לצאת בברכת הראשון, וכל אחד מברך לפטור רק את קביעתו שלו בלבד, גם בזה יש איסור ברכה שאינה צריכה[11].
[1] עה"ש (רפט, ד) הגר"ש וואזנר (מבית לוי יו"ד , מזוזה, הברכה, ט). קצשו"ע עם הגהות הגר"מ אליהו – דרכי הלכה (אות י). התקשרות, גליון תקצ עמ' 18 (מפי הגה"ח הרב אליהו לנדא שליט"א בשם אביו הגה"ח הרב יעקב ז"ל אב"ד דבני ברק). תשובות והנהגות (א, תקמט. ב, תקנא) וכתב שכן המנהג פשוט בירושלים. משנה הלכות (ז, קפה). אמנם בספר אמרי יעקב – א"י (א, כט ביאורים ד"ה מזוזה מיד ) כתב שהשיעור "לאחר יום" שנקט בערוך השלחן, היינו שאז ודאי מברך, אבל באמת גם אם קובע המזוזה בו ביום לאחר כמה שעות, כמו אם הוריד המזוזה בבוקר לבדיקה, וקיבלה בחזרה בערב או אחה"צ, בזה ודאי היה לו היסח הדעת וצריך לחזור ולברך.
[2] עמק יהושע אחרון (אות לה). שרגא המאיר (ז, קל). שערי המזוזה יח, (לח) בשם הגר"ש וואזנר. אמנם לכתחילה יש היתר להחליף מפתח לפתח רק באופן שאינו מוריד מקדושה, ויש לברר אצל מורה הוראה בהלכות מזוזה, באיזה אופנים אין חשש הורדה מקדושה.
[3] כי בלי 'היסח הדעת' יש ספק אולי מחזיר כעת המזוזות למקומם הראשון ואינו צריך לברך. ראה משנה הלכות (ז, קפח. טז, ק).
[4] שמיועדות מלכתחילה להיקבע לתקופה זמנית, למשל במקרה שהוריד המזוזות לבדיקה, ועד שיחזרו אינו רוצה שיהיה הבית ללא מזוזות, ולכן קובע מזוזות אלו במקומם באופן זמני.
[5] ראה שערי המזוזה יז, (ט) בשם כמה פוסקים. וכן שמעתי מהגרי"מ שטרן שליט"א, דומ"ץ בי"ד זכרון מאיר ואב"ד קהילות יעקב ב"ב.
[6] מכיון שלכתחילה המזוזות מיועדות להיקבע לתקופה זמנית בלבד, אין זה נחשב הורדה מקדושה (תשובות והנהגות (א, תרמט).
[7] ולכתחילה לא יפסיק אפילו בדיבור מעניני קביעת המזוזה (ע"ד מ"ש בשוע"ר סי' תלב, ו). אמנם אם דיבר אפילו שלא מעניני המזוזה, אם השיחה היתה לאחרי שכבר התחיל בקביעת המזוזה הראשונה, נראה שלא יברך, אא"כ עשה היסח הדעת גמור, וזאת ע"פ המבואר שוע"ר (ריג, ז) לגבי קביעת כמה מזוזות לאדם אחד: "שכיון שלא יצא ידי חובת מצוה זו עד שיעשה כולם, הרי לא נגמרה המצוה עד שיעשה כולם". ולפי"ז חיוב המזוזה דמי לבדיקת חמץ ראה סי' תלב,ו-ז. וראה גם בברכת הבית (שער נט ס"א ובשערי בינה שם).
[8] דמצוה בו יותר מבשלוחו. אך אם בעה"ב מעונין בדוקא לכבד בקביעה את אחד הנוכחים – יברך הקובע. ואם רוצה לכבד כמה אנשים בקביעת המזוזות, יכוון המברך להוציא ידי חובה את כל יתר קובעי המזוזות שבבית, כמבואר בפנים.
[9] ואם קובע לבדו כמה מזוזות, צריך לכוון בברכתו שתחול על כל המזוזות שיצטרך לקבוע בהמשך, אך גם אם לא כיוון בפירוש, והיו המזוזות לפני בשעת הברכה, אינו צריך לברך עליהם, כל עוד לא עשה היסח הדעת גמור עד גמר קביעת כל המזוזות שלפניו (ע"פ שוע"ר סי' רו,ט ואילך, רעא קו"א ח).
[10] ע"פ דברי אדה"ז לגבי בדיקת חמץ, ראה שוע"ר סתל"ב, ס"ח. ועוד.
[11] כך היא שיטת אדה"ז המבוארת בשוע"ר סי' ריג, ס"ז.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה