ברכת הדלקת נרות שבת

זמן ההדלקה בברכה

החל מפלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני השקיעה) של ערב שבת ניתן להדליק נרות שבת קודש בברכה. אך אם הדליקו לפני פלג המנחה – לא קיימו מצות הדלקת הנרות, ולא חלה עליה קדושת השבת. ויש להדליק נר נוסף לאחר פלג המנחה (וכשאין נרות נוספים, יש לכבות את אחד הנרות שהודלקו, וידליקו אותו שוב לכבוד שבת אחרי פלג המנחה)[1].

ברכת ההדלקה "עובר לעשייתן"

את ברכת הדלקת נרות השבת יש לברך לאחר ההדלקה, מפני שלכתחילה אנו חוששים שאם תברך תחילה קיבלה על עצמה את השבת ויהיה אסור לה להדליק. ובכדי שתהיה הברכה "עובר לעשייה" (כדין כל המצוות שמברכים עליהם עובר לעשייתן, דהיינו סמוך וקודם לתחילת עשייתן) – אינה נהנית מן האור עד לאחר הברכה. ולכן תכסה את עיניה בכפות ידיה מיד אחר ההדלקה עד אחר גמר הברכה, ואז תסיר ידיה, תביט בנרות ותהנה מן האור, ובכך הברכה היא "עובר לעשייה"[2].

מיד בסיום ברכת הדלקת נרות שבת תסיר האשה את ידיה מעיניה, כדי שלא להפסיק בין הברכה לבין הנאתה מאור הנרות. ולכן, נשים הנוהגות לומר תפילות ותחינות לאחר הברכה – ראוי  שיפתחו תחילה את עיניהן ולהביט בנרות, ורק לאחר מכן יאמרו את התפילה ואם תרצה, תוכל לכסות שוב את עיניה לאמירת התפילה, (ואין מנהגנו לומר תחינות המודפסות בנוסח קבוע)[3].

נוסח הברכה

נוסח ברכת הדלקת נרות שבת למנהגנו הוא: "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת קודש".

טעתה ואמרה "נרות" במקום "נר" – יצאה, ולא תחזור ותברך. שכחה לברך – תברך כאשר תזכר בכך, ואפילו בלילה, כל זמן שהנרות דולקים[4].

ההדלקה במקרה שלא יהיו בבית בשבת

אשה הנוסעת לבית הרפואה לקראת כניסת השבת, ולא יישאר אדם בבית – לא תדליק נרות בבית בברכה. אך אם יש מי שנשאר בבית, תדליק ותברך. ואם יודעת שתצטרך אחר ההדלקה לעשות מלאכה (בעצמה), או שנוסעת (מחוץ לתחום שבת) – תתנה שאינה מקבלת שבת בהדלקה ותקבל השבת (או בעלה) תוך עשר דקות[5].

אשה המאושפזת בבית רפואה, תדליק נרות על העגלה המיועדת לכך בחדר האוכל או במקום בו מאפשרים את הדלקת הנרות, ותשהה שם זמן מה לאחר הברכה[6].

[1] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"א ס"ה וסרס"ג ס"ו. קצות השלחן סע"ד בבדה"ש סקכ"ה וסקכ"ח. קיצור דיני ומנהגי נש"ק (להרנ"ד דובאוו) ע' כח ואילך שהדלקת הנר הנוסף היא ללא ברכה (וראה שם הע' 27).

[2] שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ח סתרנ"א סי"ז. קצות השלחן סע"ד בבדה"ש סקי"ט.

[3] ראה שו"ע אדה"ז סרס"ג ס"ח. שיחת ו' תשרי תשל"ה (שיחות קודש תשל"ה ח"א ע' 38). שלחן מנחם ח"ב ע' מג. פסק"ת סרס"ג הערה 45. וראה ס' שיעורי הלכה למעשה (להרשד"ב לוין) ח"א ע' קלט ואילך.

[4] ראה כה"ח סרס"ג סקל"ח. קצות השלחן סע"ד סט"ו. וראה פסק"ת סרס"ג אות כב והע' 195. קיצור דיני ומנהגי נש"ק (להרנ"ד דובאוו) ע' לא.

[5] קצוה"ש סע"ד סקי"ז. פסק"ת סרס"ג אות כח והערה 304. וראה תורת היולדת ע' נא, ועיי"ש הטעם דמאחר והיא משועבדת לחובות הבית ועליה מוטלת המצוה, לכן מסתבר שאע"פ שהיא לא תהיה בביתה מכל מקום חייבת בהדלקה מחמת בני ביתה.

[6] ראה תורת היולדת ע' רלה.