דיני בית הכיסא

האם אף בימינו אסור לדבר בבית הכיסא?

הזהירו חכמים שלא לדבר בבית הכיסא, והוסיף הרמב"ם: "צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים .. לא ידבר כשהוא נפנה אפילו לצורך גדול, וכדרך שנוהג צניעות ביום בבית הכיסא כך נוהג בלילה". והובאו דבריו אף להלכה בשלחן ערוך. בטעם האיסור לדבר בבית הכיסא יש שכתבו שהוא מפני סכנת מזיקים המצויים בבית הכיסא, ולכן יש שהקלו בכך כיום, שאין שכיחות רוחות רעות ביננו. ויש שכתבו, שעל פי הקבלה עדיין יש להיזהר, מפני שכוחות הטומאה שואבים את חיותם מהדיבורים בבית הכיסא.

אלא שלמעשה כותב אדמו"ר הזקן בפשטות, שהאיסור שלא לדבר בבית הכיסא הוא משום צניעות, ולכן אף כיום יש להקפיד שלא לדבר בבית הכיסא[1].

האם ניתן להיכנס עם תיק ובו אוכל לבית הכיסא?

אמרו חכמים: "עושין חופות לחתנים .. ותולים בהם .. אוכל נפש", כלומר, מותר לתלות מאכלים מעל חופת החתנים, בניגוד לאמור להבדיל מעל המת שאין תולים דברי מאכל, משום שיימנעו אח"כ לאוכלם, אך מאכלים הניתנים מעל החתנים מותר כיוון שייאכלו לבסוף. ומכאן נפסק להלכה, שאסור לגרום למאכל דבר שימנע את אכילתו.

ודנו הפוסקים לגבי הכנסת דברי מאכל לבית-הכיסא מפני רוח-רעה שבו, ויש שהקפידו שלא לגעת במאכל כלל לפני נטילת ידיים לאחר צאתו משם. ולמעשה נהוג שלא להכניס דברי מאכל לשם לכתחילה, אך בעת הצורך כגון הנמצא במקום ציבורי ונצרך לשאת עמו תיק ובו דברי מאכל, יש להקל בכך בפרט כשהמאכל מכוסה. ובדיעבד מאכל שנכנס לבית-הכיסא אינו נאסר[2].

האם מותר לברך "אשר יצר" על יד בית הכיסא כשהדלת סגורה?

כחלק מכבוד הזכרת שם-שמיים, קבעו חכמים שכשם שאסור לקרוא קריאת שמע כנגד דבר מטונף, כך אסור לקרוא כנגד בית-הכיסא. ונפסק להלכה שכשפניו אל בית-הכיסא אסור לו לקרוא ק"ש "כמלוא עיניו", כלומר, כל עוד ורואה את בית-הכיסא, וכשאחוריו אל בית הכיסא צריך להרחיק 4 אמות ואז רשאי לקרוא.

ורבו הפוסקים הסוברים, שאפילו קירות ודלתות בית-הכיסא, נחשבות כחלק מבית-הכיסא ואסור לקרוא קריאת שמע כנגדן. ולגבי בתי השימוש בימינו יש שכתבו להקל, ובפרט כאשר הקירות משמשים את הבית. אלא שיש שכתבו שכיוון שגם כיום ייתכן שאינם נקיים, ראוי להחמיר שלא להזכיר דבר שבקדושה כנגדן, עד שיפנה פניו מהן ויתרחק 4 אמות, אך מדעת אדמו"ר הזקן משמע להקל בכך[3].

[1] ברכות סב, ב; רמב"ם הל' דעות פ"ה ה"ו; אור זרוע ח"א סי' קלז; טוש"ע ונ"כ או"ח ס"ג; לבוש שם ס"ב; שו"ע אדמוה"ז או"ח מהדו"ק ומהדו"ת ס"ג ס"ב; שערי תשובה ס"ג סק”ב; בא"ח שנה א' ויצא, אות י'; שו”ת אור לציון ח"א או"ח ס"א; יביע"א ח"ח ס"א; מנח"י ח"א ס"ס.

[2] אבל רבתי פ"ח, ב; טוש"ע ונ"כ יו"ד סש"נ; שו”ת שלמת חיים ח”ג ס"ט ליקוטי מהרי”ח דברים הנוהגים בסעודה; שו”ת ארץ צבי סק"י שו”ת מנח"י ח”ג סס"ג; משנה הלכות ח”ה ס"ב.

[3] ברכות כו, א; טוש"ע ונ"כ או"ח רספ"ג; מג"א שם ססק"ה; שו"ע אדמוה"ז שם ס"א וס"ד; חי' צ"צ קצה, ב; קובץ רז"ש ע' 63.