עד מתי נמנעים מלהסתפר בימי הספירה?

אמרו חכמים כי שנים עשר אלף זוגות (24 אלף) של תלמידים היו לו לרבי עקיבא ונפטרו בתקופה קצרה – בימים שבין חג הפסח לחג השבועות: "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". מסיבה זו כתבו הפוסקים שיש לנהוג בספירת העומר מקצת מנהגי אבלות, וכן משתדלים לתקן בהם את היחסים שבין אדם לחברו. בתורת החסידות מבואר כי הטעם הפנימי לשלילת דברים המשמחים הוא, מפני שאלו ימי דין ומטעם זה גם תלמידי רע"ק נסתלקו באותו הפרק[1].

אודות דיני האבלות הנהוגים בימי הספירה מזכיר אדה"ז שלשה איסורים: א) איסור נישואין; ב) איסור התספורת; ג) איסור עריכת ריקודים ומחולות. בדברי האחרונים הוסיפו ביתר פירוט שיש להימנע אף משמיעת כלי זמר – דבר שממילא נאסר מאז חורבן בית המקדש אלא שמחמירים בו ביתר שאת בימי ספירת העומר. כמו כן מובא בפוסקים שאין לחדש בגד; כמו כן אין לברך ברכת "שהחיינו" בימי הספירה מפני שאין ראוי לשמוח ולומר "שהחיינו והגיענו לזמן הזה" בימים המהולים בעצב. וכך מנהגנו, אלא שבשונה מימי "בין המצרים" בהם אין מברכים כלל "שהחיינו" ואף בשבת, הבהיר הרבי שבשבתות ספירת העומר וכן בל"ג בעומר מברכים ברכת שהחיינו[2].

כיוון שמנהגי האבלות בימי הספירה נתקנו בדורות המאוחרים יותר ולא בזמן חז"ל, לכן קיימים חילוקי מנהגים רבים בין העדות, הן בזמן חלותם, והן באופני האבלות. ואכן היו שכתבו בפשטות (וכן הוא מנהג חב"ד) שאבלות זו חלה כל ימי ספירת העומר, עד ימי ההגבלה או ערב חג השבועות, לבד מיום ל"ג בעומר החותם את ימי האבלות לחלק מהדעות. ולעניין תספורת מנהגנו למעשה על-פי האריז"ל, שאין מסתפרים עד ערב חג השבועות[3].

מתי מקיימים את מנהגי האפשערניש בימי הספירה?

אודות תספורת הילד הראשונה –אפשערניש- במלאות לו 3 שנים בימי הספירה, הורה הרבי שאת ענייני החינוך יש להתחיל מיד ביום הולדתו, אך את גזיזת השערות יש לדחות לל"ג בעומר. וכשיום ההולדת קודם הפסח אין לדחותה לל"ג בעומר אלא יש לעשותה מיד, אולם יכול לסיימה בל"ג בעומר. ואם יום הולדתו חל לאחר ל"ג בעומר, אין להקדים את התספורת אלא יש לעשותה בערב חג השבועות[4].

[1] יבמות סב, ב (פטירתם); עדויות פ"ב מ"י (ימי דין); וראה טוש"ע ונ"כ או"ח סתצ"ג (אבלות); כה"ח שם סק"ה-ו; לקו"ש ח"ז עמ' 341 ואילך (אחדות); וראה לקו"ש חל"ב ע' 151.

[2] ראה טוש"ע ונ"כ או"ח סתק"ס ס"ג; שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תצג; ראה שו"ת תורת יקותיאל ח"א סמ"ח; ספר המנהגים חב"ד ע' 46; אג"מ ח"א סי' קסו; וראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 745. בירורי מנהגים מועדים עמ' 59.

[3] ראה תשב"ץ ח"א סקע"ח; טואו"ח סתצ"ג ובב"י שם וראה שו"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז שם ס"ה-ז; אגרות הרמ"ז ס"ב, הובא בשע"ת סו"ס תצג; לקו"ש חל"ז עמ' 122 הערה 8.

[4] ראה 'היום יום' ד' אייר. לקו"ש ח"ז ע' 349; אג"ק כ"ק אד"ש ח"ה ע' כב, חי"ב ע' תמא, חי"ד ע' לט.