בבתי המקדש הראשון והשני, נאסר שימוש בברזל. שנאמר[1]: "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת", "ברזל אין כתיב כאן לא במשכן ולא במקדש, למה? שנמשלו בו אדום שהחריבו בית-המקדש"[2].
הדבר מודגש במיוחד לגבי המזבח, עיקר המקדש, עליו נאמר[3]: "כי חרבך הנפת עליה ותחללה", ומפרש רש"י: "המזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך".
אמנם, בגאולה יחול שינוי והשימוש בברזל יותר. שכן, כשיתגשם החזון: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות"[4], לא יהיו עוד מקרים של חורבן והרג. הברזל ישמש רק לצרכי פרנסה מועילים (אתים ומזמרות), ולא תהיה סיבה שלא להשתמש בו במקדש.
הברזל, המבטא תוקף וחוזק יותר מאבן, יהווה גם סמל לנצחיותו הבית השלישי, שלא ייחרב לעולם.
לפי זה, מסביר הרבי מה"מ שליט"א את הנאמר אודות דוד, שהכין ברזל לבניין המקדש[5]: "הכינותי לבית אלוקי, הזהב לזהב, והכסף לכסף, והנחושת לנחושת, הברזל לברזל… וברזל – מאה אלף ככרים".
וקשה: הרי לא השתמשו בברזל? הרמב"ן[6] מתרץ כי היה זה "לעשות ממנו כלים, לכרות העצים ולחצוב האבנים". המהרז"ו מעלה אפשרות ש"ייתכן שהיה זה בחצרות ולא בפנימה". אך אם הברזל לא שימש לבניין עצמו, עדיין לא מובן מדוע היה צורך בכמות כה גדולה?
אך לפי האמור מובן: אמנם לבית הראשון לא השתמשו בכל כמות הברזל שדוד הכין, אך ייעשה בו שימוש בבית המקדש השלישי. לכן מובן גם מדוע הברזל נזכר רק בהכנות שערך דוד לבניין המקדש, שכן לדוד יש קשר מיוחד למלך המשיח "דוד מלכא משיחא" וממילא לבנין הבית השלישי[7].
[1] תרומה כה, ג.
[2] שמו"ר פל"ה, ה.
[3] יתרו כ, כב.
[4] ישעיה ב, ד.
[5] דברי הימים א כט, ב-ז.
[6] סוף פרשת יתרו.
[7] שיחת ש"פ ויחי תשנ"ב ובהערות 48, 99, 100 שם.
הקהל מדבר
0 תגובות
הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה
הוספת תגובה