האם נשים חייבות בשמיעת ארבע הפרשיות?

תקנת ארבע הפרשיות

תקנו חכמים^[1] לקרוא ארבע פרשיות^[2] בשבתות שבחודש אדר^[3]. בשבתות אלו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע, ובשני קוראים למפטיר את הפרשה המיוחדת.

בשבת הראשונה (בר"ח אדר או בסמיכות אליו) קוראים פרשת "שקלים"^[4], כיוון שמחודש ניסן היו צריכים להתחיל לקנות את הקרבנות מהתרומה החדשה, היו משמיעים באדר על השקלים ומזכירים לכל אחד מישראל לתרום את מחצית השקל השנתית, ומכסף זה היו קונים את קרבנות הציבור. פרשיות שקלים והחודש (ואף פרשת פרה לפי פוסקים רבים) אין חיובן מן התורה, ולכן נשים שיכולות לבוא לשמוע קריאה זו – מה טוב, אך אין חובה שנשים תבאנה לשמוע את הקריאה.

חיובן של נשים בשמיעת פרשת זכור

הפרשה השנייה: "זכור"^[5]. בה מקיימים את מצות התורה לזכור את אשר עשה עמלק. ותקנו לקוראה לפני פורים, כדי לסמוך את מצות זכירת עמלק לפורים, הקשור עם מפלת המן שהיה מזרע עמלק^[6].

פרשה זו חיובה מן התורה, ע"כ גם הנשים משתדלות לבוא לבית הכנסת לשמוע את קריאת "זכור". וכשאין הדבר מתאפשר תשתדלנה לבוא לבית הכנסת בחג הפורים בבוקר וישמעו את פרשת "ויבוא עמלק" שקוראים ביום פורים. ואם גם בפורים אינה יכולה לבוא – יכולה להשלים זאת מאוחר יותר בפרשת כי תצא בה קוראים "זכור", ותתכוון לצאת בשמיעתה ידי חובת מצות זכירת מעשה עמלק^[7].

האם גם פרשת פרה היא מדאורייתא?

הפרשה השלישית "פרה"^[8], בה מצַווה התורה על ההיטהרות מן הטומאה, המחוייבת לפני העלייה לבית המקדש להקרבת הקרבנות. ותקנו לקוראה לקראת חודש ניסן, כדי להתכונן ולהיטהר להקרבת קרבן הפסח^[9]. יש הסוברים שקריאת פרשת פרה הינה מן התורה, ולכן מה טוב שגם הנשים תבואנה לשמיעת קריאת פרשת פרה ^[10].

הפרשה הרביעית, "החודש"^[11], בה נזכר ענין קידוש החודש^[12]; חשוב לציין שגם כיום, שיש לנו לוח שנה, לוח זה מבוסס על חכמי ישראל שקבעו את החשבון בהתאם למה שהתורה צוותה, ובעזרת השם תיכף ומיד ממש, בביאת המשיח, יחזרו לקדש את החודש על פי הראייה.

מעבר לזה קריאה זו כוללת בתוכה את מצוות הפסח, ותקנו לקוראה שעל ידי קריאתה מתעוררים להתכונן לחג הפסח וכל מצוותיו^[13]. החל מההכנות להקרבת קרבן פסח בבית המקדש השלישי במהרה בימנו, וכמובן יתר דיני הפסח ואיסור אכילת חמץ ומצוות ביעורו. יש לציין שבדורות האחרונים כשכל ההלכות נכתבו בספרים – מצווה על כל אחד ללמוד בעצמו את הלכות הפסח (החל מפורים)^[14].

^[1] אנשי כנסת הגדולה (שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ב סי"ג).

^[2] מגילה כט, א ואילך. טושו"ע ונ"כ או"ח סתרפ"ה.

^[3] למעט פ' שקלים שנקראת בד"כ בשבת שלפני ר"ח אדר, ופרשת החודש שנקראת לפעמים בר"ח ניסן (כשחל בשבת).

^[4] שמות ל, יא-טז.

^[5] דברים כה, יז-יט.

^[6] ראה לבוש או"ח סתרפ"ה ס"ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ב סט"ז: "שפרשת זכור היא חובה מן התורה שישמענה כל אדם מישראל". לקו"ש חכ"א ע' 190 הערה 1. סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 341 הערה 3.

^[7] וראה בהרחבה 'הלכה למעשה – מועדים' (בהוצאת מכון הלכה חב"ד) חנוכה ופורים פי"ז.

^[8] במדבר יט, א-כב.

^[9] ראה רש"י מגילה כט, א ד"ה פרה אדומה: "להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהן בטהרה".

^[10] ראה שו"ע סקמ"ו ס"ב. סתרפ"ה ס"ז. באר היטב סתרפ"ה סק"ב. וראה סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 341.

^[11] שמות יב, א-כ.

^[12] הקשור עם ר"ח ניסן: "החודש הזה לכם ראש חדשים" (שמות יב, ב).

^[13] ראה רש"י מגילה כט, א ד"ה ברביעית.

^[14] מגילה לב, א; פסחים ו, א; ב"מ צז, א; תוס' בכורות נז, ב ד"ה "בפרוס"; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"א-ד; שולחן הפסח (קרית גת) ע' 29.