הלוואת כספים

האם גם כיום יש להקפיד שיהיו עדים בכל הלוואה?

אמרו חז"ל "מלוה..שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול..וגורם קללה לעצמו". כלומר, יש חיוב להעמיד עדים בשעת ההלוואה, וכל המלווה ללא עדים הרי הוא עובר בלפני עיוור לא תתן מכשול, משום שהלוואה ללא תיעוד יכולה לגרום ללווה לכפור בחובו ולומר שלא קיבל הלוואה. ואף במקרה שהלווה הינו תלמיד חכם אין לסמוך על אמינותו, כי יתכן שישכח מחמת טרדת לימודו.

ונפסק להלכה שלכתחילה ראוי לכתוב שטר בעת מתן המעות. אולם יש הסוברים כי הצ'ק בימינו הוא בדומה לשטר חוב, ולכן אם יש צ'ק ביטחון אין צורך בעדים. אך הטוב ביותר הוא כתיבת שטר והחתמת הלווה[1].

האם ישנו חיוב לקבל ערבות בכדי לעזור ליהודי לקבל את הלוואתו?

נאמר בתורה "אם כסף תלוה את עמי". והצטווינו להקל על האדם הזקוק לעזרה, ואף הזהירה התורה על כך "הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" שלא נמנע מלהלוות לו. ודנו הפוסקים האם חיוב זה הוא אף בעזרה לקבל הלוואה – כגון, שמקבל ההלוואה נדרש להביא ערב – האם יש חיוב לעזור לו בכך, או שמותר להסתייג ולהימנע מפני החשש להיקלע לחובות, במידה ולא יפרע הלווה את הלוואתו.

יש שהביאו את דברי הרמב"ם שלא ראוי להיות ערב, וביארו שכוונתו היא כשיש חשש קרוב שיגיע לו הפסד. עם זאת כשאין חשש, יש מצווה גדולה לעזור גם בנתינת ערבות, ואין להימנע ממידת חסד זו[2].

האם מותר לומר תודה על הלוואה שקיבלתי?

על איסור ריבית צוותה התורה ואסרה "..נשך כל דבר אשר ישך". ודרשו חכמים – "אפילו דיבור אסור". כלומר גם בפניית הלווה אל מלווהו בדיבור טוב יוצא דופן כתוצאה מההלוואה, יש בו משום איסור ריבית ואסור. ודנו הפוסקים האם מותר ללווה לומר למלווה 'תודה' על ההלוואה.

יש שכתבו שבשעת הפירעון מותר לומר תודה. וכל האיסור של ריבית דברים הוא דווקא בשעת קבלת ההלוואה או תוך זמן החוב, אך לא בעת הפירעון. כמו כן, יש שכתבו שאם אומר דברי תודה ומראה שבכוונתו רק לבטא את הצורך שיש לו בהלוואה אז מותר לומר. אלא שמדברי אדמו"ר הזקן משמע שגם זה נכלל באיסור 'ריבית דברים'[3].

[1] ב"מ עה, ב; טוש"ע חו"מ ס"ע ס"א; שו"ע אדמוה"ז חו"מ הלכות הלוואה ס"ו; שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי"ט; שו”ת ציץ אליעזר ח”ז סמ"ז; פתחי חושן הלואה פ"א הע' כ.

[2] שמות כב, כד; דברים טו, ט; רמב"ם – סהמ"צ עשה קצז והלכות דעות פ"ה הי"ג; אהבת חסד להח"ח בהקדמתו; משפט הערב פ"א אות ג; מנחת שלמה ח"א סמ"ז.

[3] דברים כג, כ; ב"מ עה, ב; תוס' קידושין ח, ב ד"ה צדקה; טוש"ע ונ"כ יו"ד סי' קס סי"א; שו"ע אדמוה"ז יו"ד הל' רבית ס"ט; ברכי יוסף יו"ד סי' קס סי"א; מנחת שלמה ח"א סכ"ז (וחזר בו ב)ח"ב סס"ח.