דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

Votre panier est vide.

לכל המאמרים

הלכות והנהגות ב'בית המזוזה'

הלכות והנהגות ב'בית המזוזה'

//

0 תגובות

//

1 דקות קריאה

//
הרב ישראל יצחק הלפרין

האם יש להקפיד שבית המזוזה יהיה שקוף?

כשנגשים לבחור את בית המזוזה יש לתת את הדעת על כמה הלכות ומנהגים. ראשית יש לזכור כי נמנעים מלהשתמש בבית מזוזה העשוי מברזל[1]. בבית הרב נהגו שהמזוזות נתונות בתוך מעטפת נייר ולא בנרתיק ממתכת או שאר חומרים[2], וכפי שידוע, בדירת הרבי המזוזות עטופות בניילון/נייר פלסטיק עבה שכרוך סביב המזוזה ולא נתונות בבית מזוזה קשיח[3].

לכתחילה ראוי לקבוע המזוזה בבית-מזוזה שקוף, כדי שייראה שם ש-ד-י לנכנס וליוצא[4]. אמנם במקום שהתינוקות מצויים ויש חשש טינוף, או שיש חשש שמתנהגים במקום זה שלא בדרכי הצניעות וכדומה, יש להשתמש בבית-מזוזה אטום דווקא[5]. כשמשתמשים בבית מזוזה שאיננו שקוף, נהוג שמסומן עליו אות "ש" מבחוץ[6], ויש לכוון שהשם שעל המזוזה יהיה מכוון (בערך) כנגד ה"ש" שעל בית המזוזה[7].

מהם הדברים שצריך לוודא לפני שמכניסים את המזוזה לבית המזוזה?

כשקובעים מזוזה מחוץ לבית במקום שהשמש יוקדת, יש להקפיד: א) להניח המזוזה בבית מזוזה שאינו שקוף, ויש לו צבע בהיר שאינו מושך את קרינת השמש; ב) בית-המזוזה יהיה מעץ או פלסטיק, (ובשום אופן לא ממתכת שאוגרת את החום); ג) המזוזה תהיה עטופה היטב בנייר עבה (רצוי פרגמנט) מעל הניילון, בכדי שיבודד מהשמש[8].

גם מזוזה שמונחת בתוך מבנה אך על יד מקור חום רב עוצמה, כמו על יד תנורים במטבח תעשייתי, יש לבודד המזוזה מהחום, ועדיף להרחיק את מיקום התנורים מהמזוזה[9]. במזוזה החשופה לגשם, יש להשתמש בבית מזוזה אטום ללא חריצים וחיבורים, ולעטוף את המזוזה בניילון מרשרש דווקא[10], וזאת היות והקלף הינו עור מן החי הרי הוא פולט לחות, וכשהלחות אינה יכולה להתאדות יש חשש למחיקת האותיות חלילה[11].

בית מזוזה ממגנט (שמוצמד למשקוף מתכת), כיון שאפשר לשלפו בקלות – אינו נחשב כמחובר, ואין להשתמש בו.

כשמכניסים את המזוזה לבית המזוזה, יש להשגיח שלא נותרו במזוזה סימני ההגהה. גם כשנכתב מבחוץ "נבדק"/"מוגה"/"כשר", אף שלא נפסל, מ"מ יש למחוק לפני שקובע המזוזה בפתח[12]. וכן אם הודבקה במזוזה מדבקת אישור הגהה, יש להסירה לפני הקביעה.

[1] דעת קדושים (רפט, א) ששמע כן בשם הבעש"ט. משום שהמזוזה מאריכה חיים, ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך, ומסתפק שם אם שאר מתכות דינם כברזל; בנוסף, כשהמתכת מחלידה גורמת לפסול המזוזה.

[2] הרב יהושע דובראווסקי ז"ל באלגעמיינער זשורנאל (עש"ק נשא, תשמ"ג), ונעתק ב"כרם חב"ד" 2 ע' 85. וראה גם בשלחן מנחם (ח"ה, קלט הע' יב).

[3] מעשה מלך (יא, ו).

[4] שו"ע יו"ד סרפ"ו, ס"ה; רמ"א סרפ"ח סט"ו.

[5] שו"ע יו"ד סרפ"ו ס"ה; ובדלת הראשית שאין כ"כ חשש זה, ראוי לקבוע בבית-מזוזה שקוף, שיראו את השם שבמזוזה.

[6] ויש להקפיד שלא יהיה כתוב כל השם, גם אם כתוב מלמעלה למטה, אות תחת אות.

[7] ראה לקו"ש חכ"ד ע' 374 (ע"פ שו"ע יו"ד סרפ"ט ס"ו; שהוא ע"פ הירושלמי (מגילה פ"ד, ה"ב) שצריך ה'שמע' להיות רואה את הפתח, וע"ע בפרישה (יו"ד סרפ"ט סקי"א) בטעם הדבר).

[8] עפ"י עצת מומחים בעלי ניסיון בתחום.

[9] ולצערנו היו מקרים שהמזוזה השחירה והתפחמה רח"ל, בגלל קביעה כזו.

[10] כיוון שניילון זה 'נושם'.

[11] ראה שערי מזוזה (יח, (מ)).

[12] משנת הסופר סכ"ז ס"ק יח-יט; ובשעה"צ שם סקי"ז.

פעולות פוסט

קבל את עלון שונה הלכות ישר אליך!

הקהל מדבר

0 תגובות

הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה

הוספת תגובה

הוספת תגובה

Votre adresse e-mail ne sera pas publiée. Les champs obligatoires sont indiqués avec *

צור קשר בוואטסאפ