העישון

חלק מרבותינו נשיאינו עישנו, אך בפועל היום בישיבות חב"ד מורים שלא לעשן, טעם הדבר:

בשנת תש"ג כותב הרבי הריי"ץ להנהלת תומכי תמימים: "הנני בזה להמציא לידידי את פקודתי… ולאסור באיסור גמור ומוחלט את העישון… והתלמיד העובר על פקודה זו ייענש קשות". ממשיך הרבי הריי"צ ואומר שפקודה זו אינה רק על הבחורים כי אם גם על המבוגרים.

הרבי הריי"צ עצמו, שעישן בצעירותו, מעיד על עצמו בחודש אייר ה'ת"ש שעזב את העישון לגמרי עקב המצב הבריאותי.

דעתו של הרבי בנידון:

בפועל ב770 ובישיבות נוספות הבחורים המשיכו לעשן, עד שנכנס אחד הבחורים ליחידות והרבי הפנה אותו למכתבים של הרבי הריי"צ. הבחור קרא ונבהל, הוא מיהר להראות זאת לרב דוד רסקין (-הנהלת הישיבה ב 770). לא ידוע מה היה באמצע, אך כחודש לאחר מכן (בחודש אדר תשל"ז) הנהלת הישיבה ב 770 קראה לכל הבחורים לאסיפה והודיעו שמהיום העישון אסור ב-770, תלו את המכתבים של הרבי הריי"צ, הוציאו תקנון חדש וכו' ואכן העישון אסור בישיבות חב"ד.

סיפור דומה: סיפר הרב גרינלאס שהרבי אמר לו ביחידות שהוא אינו יכול לאסור את העישון מכיוון שהרבי הריי"צ עישן, אך הפנה אותו לאיגרת הנ"ל.

ביטוי אחר של הרבי היה למרת ז.פ.: "עישון סיגריה אינו בריא לגוף ולבסוף לא בריא לנשמה, והעישון גורם להתנהגות בלתי ראויה".

האם יש על כך גזירה?

בשנת תשל"ט כתב הרבי לפרופסור שהציע לרבי לאסור את העישון: "אני מגלה מתוך מכתבך שאתה מודע לבעיות ההלכתיות שקיימות בהטלת איסור. באופן מסורתי, סמכויות רבניות לא ששו להטיל איסורים.. כאשר זה היה כרוך בגזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, מצב שבו הטלת איסור עלולה בהכרח להביא הרבה אנשים למצב של להיות מזידים… אין צורך לומר ששיקולים אלה ואחרים אינם מצדיקים את השימוש בדבר שכבר נאסר על ידי הציווי של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"". באותה שנה (בכ' אדר) נותן הרבי הסבר נוסף למה לא אוסרים זאת: "מחקרים רבים נעשים.. [בשביל] ליצר סיגריה שאינה מזיקה.. לפיכך אם רבנים יוציאו איסור כזה היום, יהיה הדבר במקרה הטוב הוראת שעה בלבד… [בעוד ש]כל איסור על פי תורה הוא נצחי ואינו ניתן לשינוי". כמו כן מביא הרבי את השיטה ברפואה ש"הפסקת העישון בבת אחת אף היא בעייתית לבריאות ולעיתים אף יותר מהעישון עצמו".