השקאה בשמיטה

השקאת זרעים ואילנות אסורה בשנה השביעית, אך לצורך קיום העץ ופירותיו הקילו בזה יותר מאשר בשאר המלאכות^[1].

צמחים שאינם מסתפקים במי הגשמים: שדה שלא די לה במי הגשמים – בגלל תכונות הקרקע או בגלל סוג הצמחים – מותר להשקותה בשביעית במועד ההשקאה כפי הדרוש לה^[2], ומעיקר הדין אין צורך^[3] להשתדל להקדים זאת לסוף שנה שישית או לדחות לתחילת שנה שמינית.

עם זאת, אם יש אפשרות, ראוי להשתדל להקדים זאת לסוף שנה שישית או לדחות לתחילת שנה שמינית^[4].

כמו כן בזמנים שיורד גשם ודי לצמחים במים אלו – אסור להשקותם^[5].

מתי מותר להשקות: היתר ההשקאה הוא כאשר הצמחים זקוקים למים, כגון כשהעלים נעשים רפויים והדשא מגלה סימני יובש. למעשה, בצמח שידוע שיינזק ללא השקאה – מותר להשקות מיד כשיש צורך, ואינו מחויב להמתין עד שהארץ תתייבש והצורך יהיה דחוף ומיידי^[6]. היתר זה הוא לא רק בגידולי מאכל אלא גם בגינות נוי, באילני סרק וצמחים שאינם עושים פרי^[7]. מן הדין אין צורך לדון על כל השקאה האם במניעתה יהיה הפסד, אלא כל שיש צורך לשדה זו, מותר להשקותה כדרכה^[8]. ולמעשה נוהגים למעט בהשקאה^[9] ולהשקות רק כפי מה שנחוץ לגינה ולא יותר מכך, הן בתדירות ההשקאה והן בכמות המים בכל פעם^[10].

במקרים בהם ההשקאה מותרת, מותר להשקות ישירות על הצמח^[11].

השקיה אוטומטית: במקומות שמותר להשקות – לכתחילה, עדיף להשקות על ידי שעון דיגיטלי. במקרה שאין שעון, עדיף להשקות על ידי ממטרה ולא ביד^[12].כמו כן מותר להתקין מערכת השקאה וממטרות. ואפילו אם צריך לחפור בקרקע כדי להניח את הצינורות הרי זה מותר, כי ניכר שאינו חופר לצורך הקרקע^[13]. לאחר סיום התקנת הצינורות, יש לכסות את השכבה העליונה של כיסוי החפירה בחצץ, ולא באדמה^[14].

אם יש בשדה זבל בתוך שק נייר וכדומה, ועל ידי ההשקאה יתפורר השק ויתפזר הזבל בשדה, אסור להשקותה עד שיסלק משם את השק. ויש המתירים^[15].

בהיתר השקאת אילנות שאינם מסתפקים במי הגשמים, אופן ההשקאה תלוי במידת קרבתם זה לזה: אם האילנות סמוכים זה לזה, עשרה אילנות (או יותר) בתוך בית סאה (576 מ"ר) – אפשר להשקות בשבילם את כל השדה. אך אם האילנות מפוזרים בשטח גדול יותר, ישקה רק את האילנות עצמם. ויכול להעביר מים מאילן לאילן^[16].

מותר ליצור גומות וחריצים כדי שיתקבצו בהם מים (אך לאחר שחופר לא יפזר את העפר על פני השדה, שנראה כמכשיר את הקרקע לזריעה^[17]), ואף מותר למלאותם במים^[18].

שדה שדי לה במי הגשמים: שדה שבדרך כלל די לה במי הגשמים – אין להשקותה אפילו ע"י מערכת ממוחשבת, ואפילו אם הפעיל את המערכת לפני ראש השנה^[19]. ואם אירע והשדה זקוקה למים, מותר ליתן עליה מעט מים^[20].

צינור מים שהתפוצץ והמים נמשכים לצמחים, אין חיוב לתקנו^[21].

השקאה שמטרתה אינה להקל על העיבודים אלא להנביט את העשבייה כדי שאפשר יהיה להשמידה – אסורה בכל מקרה^[22].

צמחים שצמחו מאליהם על הגג, אסור להשקותם^[23].

בשנה שמינית מותר להשקות השדה כדרכו בכל השנים, גם כאשר יש על האילנות פירות הקדושים בקדושת שביעית^[24]. ויש המגבילים לצורך קיום.

^[1] מו"ק ב, א. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ח ואילך.

^[2] ראה חוט שני שמיטה ע' קכג-קכד.

^[3] בשונה משאר המלאכות בהם צריך להשתדל – במקום שאפשר – להקדים לסוף שנה שישית.

^[4] ראה שו"ת משנת יוסף ח"א סי' יב אות יד שהסתפק בזה.

^[5] ע"פ פסקי הגרמ"ש אשכנזי.

^[6] משפטי ארץ שביעית פ"ד הערה 7 בשם הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ.

^[7] כ"פ הגרמ"ש אשכנזי, על פי שו"ת המבי"ט ח"ב סי' סד.

^[8] ע"פ מ"ש הרמ"א בד"מ בהלכות חוה"מ (ריש סי' תקלז) "ולא נאמר שיעשה מלאכה עד כדי שלא יפסיד, אלא בכל דבר יעשה המלאכה מכל וכל ויגמור אותה".

ובחוט שני (שמיטה ע' קכד) כ' שבדבר זה שונה השקאה משאר המלאכות.

^[9] שו"ת משנת יוסף ח"א סי' א. שו"ת שבט הלוי ח"ב סוף סי' רב. ברית עולם (זילבר) פ"א סע"ה. וכיום כשניתן לתכנן את מערכת ההשקאה באופן חסכוני, הרי זה עצמו נחשב "למעט בהשקאה" כי משקים בדיוק כפי הצורך. וממילא למעט יותר מכך כבר יגרום נזק.

^[10] כ"פ הגרמ"ש אשכנזי.

^[11] בין על העיקר בין על הנוף – דרך אמונה על הרמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"א סקע"ו.

^[12] ע"פ פסקי הגרמ"ש אשכנזי.

^[13] רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ט.

^[14] שמיטת קרקעות פ"ה ס"פ בשם הגרי"ש אלישיב, שם פי"ג ס"כ. ויש שהעירו כי אפשר לכסות באדמה ועל גבי זה ניילון.

^[15] דרכי הוראה קובץ ח ע' י.

^[16] רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ח.

^[17] רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ב הי"ד. והאופנים שמותר לצבור בשדה נתפרשו ברמב"ם שם ה"א-ג.

^[18] רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ט. פאת השלחן ס"כ ס"ט.

^[19] מאמר מרדכי ח"ה פ"ג ס"ב.

^[20] ראה שמיטת קרקעות פ"ו ס"ב והערה ד. וש"נ.

^[21] חוט שני שמיטה ע' קכז.

^[22] מאמר מרדכי ח"ה פ"ד סי"ז.

^[23] רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"א ה"ו.

^[24] שו"ת משנת יוסף ח"ב סי' כב. חוט שני שמיטה ע' קכז-קכח. שם ע' רכב אות ו.