התקיעות בחודש אלול

כותב הרבי בהיום יום^[1]: "המנהג בבית רבינו שבמשך היום תוקעים להתלמד, ומתחילים לתקוע אחר התפלה מיום ב' דראש חודש". הטעם למנהג זה:

המקור הקדום ביותר הידוע לנו למנהג תקיעת השופר בחודש אלול הינו מפרקי דרבי אליעזר^[2] בו כתוב: "ובראש חודש אלול אמר ה' למשה עלה אלי ההרה והעבירו שופר בתוך המחנה, (שהרי) [מכיוון ש]משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר העבודת גילולים (עבודה זרה) … ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה". כמה וכמה ראשונים פוסקים שיש לתקוע בשופר בכל חודש אלול, כשהאסמכתא לכך הינו הפרקי דרבי אליעזר^[3].

ישנה גרסה נוספת של פרקי דר' אליעזר בה כתוב: "והתקינו חכמים שיהיו תוקעין בראש חודש אלול כל החודש בכל שנה ושנה". לפי גרסה זו התקנה כבר במקורה הייתה על כל החודש^[4].

לפועל הדעות בזה חלוקות: הבית יוסף לא מביא פסק זה בשו"ע שלו, אך מעיר על זה הרמ"א^[5]: "ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מר"ח ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית".

כמה טעמים מצינו למנהג זה:

1. זכר לתקיעה שתקע משה כשעלה להר. הטעם תקיעה זו שתקע משה היה בשביל שידעו עם ישראל שנתרצה להם ה' ולא יטעו ח"ו אחר עבודה זרה^[6].
2. לעורר לתשובה. המקור לזה הוא הגרסה השנייה בפרקי דרבי אליעזר המסתיימת במילים: "והתקינו חכמים שיהיו תוקעין … כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה"^[7].
3. להתלמד כיצד יש לתקוע בתקיעות של ראש השנה. את ההתלמדות מתחילים 30 יום קודם החג^[8].
4. לבלבל את השטן (יבאר במדור נפרד בל"נ).

^[1] היום יום ל במנחם אב וכ"כ בספר המנהגים.

^[2] מיוחס לרבי אליעזר בן הורקנוס.

^[3] המנהיג (הלכות ר"ה), רבינו ירוחם (תולדות אדם נתיב ו ח"א) ועוד.

^[4] גרסה זו מובאת בהראבי"ה (מס' ר"ה סי' תקמב), הרא"ש (ראש השנה פ"ד סי"ד), הטור (סתקפ"א), ועוד רבים.

^[5] סתקפ"א ס"א.

^[6] פרד"א הובא לעיל, לפי העץ חיים (לר' יעקב חזן) ח"א עשמ"ג וש"נ.

^[7] כן מביאים רבאי"ה (שם), טור (שם), רא"ש (שם), מהרי"ל (מופיע בנו"כ שם).

^[8] המהר"ם מרוטנבורג ומובא בספר מנהג אבותינו בידינו דלקמן.