איסורי יום כיפור

חמשת העינויים

על יום הכיפורים נאמר "כל הנפש אשר לא תעונה . . ונכרתה". ובלשון התורה עינוי סתם הוא מניעת אכילה ושתיה כמו שנאמר: "ויענך וירעיבך ויאכילך" ושתיה בכלל אכילה היא. אלא שכיוון שישנם דברים נוספים שלעיתים מוגדרים כ"עינויים", למדו חכמים שגם הם אסורים ביום הכיפורים מן התורה,  ואלו הם: רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש, וע"כ חובה אף לנהוג בכל דיני ההרחקות ביום הכיפורים בין ביום ובין בלילה[1].

אכילה ושתיה אסורים אפילו במשהו. כמו כן אסור להתעסק ביום הכיפורים בהכנת מאכלים, וכן נמנעים מהכנת אוכל ביום הכיפורים אחר הצהריים לצורך מוצאי יום הכיפורים. אולם לצורך ילדים קטנים שאינם מסתדרים לבדם בהכנת האוכל  מותר להכין להם את האוכל. אך ילדים גדולים דיים שיכולים להכין לבד – אין לעשות זאת עבורם ומותר רק להגיש להם את האוכל[2].

מחנכים את הקטנים מגיל 9-10 להתחיל להתענות לשעות, כלומר, לאכול מאוחר יותר מזמן האכילה הרגיל. וככל שהילד חזק ובריא יותר, מאחרים יותר את זמן האכילה שלו. ילדים מתחת לגיל 9 אין לענות אותם ואם הם רוצים לאכול יש לאפשר להם (גם בליל יוה"כ). כמו כן אין מדקדקים שבנים בגיל שתים עשרה ובנות בגיל אחת עשרה יתענו כל היום. ילדים הזקוקים לאכול, יש להשגיח עליהם שלא יאכלו אכילה גסה, ושיברכו כדין[3].

איסור רחיצה ביום הכיפורים

כל רחיצה של תענוג אסורה ביום הכיפורים, ואף לילדים שהגיעו לגיל חינוך – צריך לחנכם להקפיד שלא לרחוץ את גופם ואת ידיהם. אולם רחיצה שמטרתה להעביר לכלוך, כגון לרחוץ את ידיו אם התלכלכו, וכן לרחוץ תינוק מטינוף, וכדומה – מותר. אלא שיזהר לשטוף את המקום המלוכלך בלבד. וכלה שהיא בתוך שלושים יום מחתונתה, מותרת ברחיצת פניה[4].

ביום הכיפורים נוטלים ידיים באופן שהמים יגיעו עד קשרי האצבעות בלבד, כלומר עד מקומות חיבור האצבעות אל כף היד, ולא על כל היד. אחרי נטילת ידיים בבוקר. קודם נשיאת כפיים נוטלים הכוהנים ידיהם – כרגיל – עד פרק הזרוע. במוצאי יום הכיפורים נוטלים את כל הידיים ואף הכוהנים יעשו כן[5].

איסור נעילת הסנדל

ביום הכיפורים אסור לנעול נעלי עור – בין אם העור בחלקו העליון של הנעל ובין אם הוא בסוליה – בין בבית ובין ברשות הרבים, והמחמיר אפילו שלא לעמוד על גבי כרים וכסתות של עור – תבוא עליו ברכה; אך מותר לנעול נעלים שאינן עשויות מעור. יולדת בתוך שלושים יום ללידתה, וכן חולה – מותרים לנעול נעלי עור, אם יש להם צורך בכך (ואין להם אפשרות ללבוש נעליים נוחות שאינן מעור). אסור לגדול לנעול לילד נעלי עור החל מגיל שנועלים לו נעליים[6].

[1] ויקרא כג, כט. דברים ח, ג. שו"ע אדה"ז או"ח סתרי"א ס"ב, ר"ס תריג, סתרי"ד ס"ב, סתרט"ו ס"א.

[2] שו"ע אדה"ז או"ח סתרי"א ס"א־ב וס"ח-ט. וסתרי"ב סט"ז.

[3] שו"ע אדה"ז או"ח סתרט"ז ס"ה-ו, וס"י-א. אלף המגן סתרט"ז סק"ה. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' ב. וראה בשו"ת שואל ונשאל (רבי כלפון הכהן) ח"ג סכ"ד, שכתב שכאשר יש חשש סכנה בריאותית לילד לצום, חובה עליו לשבור את הצום מידיית!

[4] שו"ע אדה"ז או"ח סתרי"ג ס"א וסי"ח. וסתרט"ז ס"ג.

[5] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתרי"ג ס"ב וס"ו. ספר-המנהגים חב"ד ע' 59. לקו"ש ח"ט ע' 386.

[6] שו"ע אדה"ז או"ח סתרי"ד ס"ב-ה וסתרט"ז ס"ב. משנ"ב סתרי"ד סק"ו. כה"ח שם סק"י. שו"ת שבט הלוי ח"ז סרי"ח אות ב. פסקי תשובות סתרי"ד ס"ה. וסתרט"ז אות א.