זכיה בדין מחוץ לשולחן הדיונים

ישנם מנהגים שאנו עושים בימי אלול – תשרי ומטרתם 'לבלבל את הס"מ', הרבי מתעכב על נושא זה ומבארו. להלן הדברים בכללות:

ישנן כמה וכמה פעולות שבני ישראל עושים בכדי לבלבל את הס"מ. להלן כמה מתוכם:

• לא מברכים את החודש ב'שבת מברכים'.
• לא מזכירים כלל את מעלת ראש חודש, אחד העניינים ביום זה הוא כפרה וכפי שאנו אומרים בתפילת המוסף "זמן כפרה לכל תולדותם".
• תוקעים כל החודש בשופר על מנת שהס"מ לא ידע מתי חל ראש השנה.
• לא תוקעים בערב ראש השנה בשופר, דבר המעורר לתשובה בערב יום הדין, על מנת שהס"מ יחשוב שכבר עבר ראש השנה.
• לא מתחילים בראש השנה לקרוא את פרשת בראשית, התחלת לימוד התורה מחדש, בשביל שלא יבין שהשנה התחילה.

לכאורה כל נושא זה של בלבול הס"מ לא ברור:

• הס"מ הינו מלאך, איך אפשר 'לעבוד' על מלאך שלא ידע את תאריך בו חל ראש השנה?
• דבר זה קורה כל שנה מחדש, הוא לא למד?
• בראש השנה אנו עושים הרבה דברים המיוחדים לאותו היום בלבד, האם הס"מ לא שם לב אליהם כלל?
• הכיצד זה שמבטלים כל כך הרבה דברים המעוררים לתשובה רק בשביל לבלבל את הס"מ?

אלא:

הפירוש של "לבלבל את הס"מ" הינה לא שהוא לא ידע מתי חל ראש השנה בלוח השנה, אלא שהוא לא ידע מדוע עליו לקטרג, שהרי "ממה נפשך":

מצד אחד: כשנשמעים התקיעות הוא בטוח שבני ישראל עושים עכשיו תשובה. הראיה לכך שהתשובה כבר נעשתה הוא שעל פי תורה לא תוקעים בשופר בערב ראש השנה, ואם לא צריכים להתעורר ולעשות תשובה בערב יום הדין כנראה שאין ממה לפחד ו"כבר עשו תשובה".

מצד שני: גם אם לא כל בני ישראל עשו תשובה, עדיין אין צורך להתאמץ בקטרוג. שהרי חסר להם כמה מעלות כגון מעלת ראש חודש (שאין מזכירים), אין מתחילים את התורה מחדש ואין מברכים את החודש. אם חסר לבני ישראל מעלות אלו, חושב הס"מ, אז בוודאי יצאו חייבים (ח"ו) ואין צורך להתאמץ ולקטרג.

מכיוון שכן הס"מ חושב שאין עניין כלל לקטרג, ואם בכל זאת הוא עושה זאת אז רק בשפה רפה בלבד. על כן אנו יוצאים זכאים עוד לפני שנכנסנו לבית הדין.

חשוב לציין שעשיית הדברים הללו אינה פוגמת כלל בבני ישראל מ-2 סיבות:

• זה חלק מהוראות התורה ועל כן זה מוסיף זכויות.
• כשיהודי חושב אשר חס וחלילה חסר לו זכות ליום הדין הוא מתעורר בתשובה.