טלטול קטן בשבת במקום שאין עירוב

אודות ברית מילה בשבת, כותב אדמו"ר הזקן[1], שאסור להביא את התינוק לברית דרך רשות הרבים גמורה אפילו שהוא לצורך מצווה, אך אם אינו רשות הרבים גמורה מותר לומר לנוכרי להביאו, כיוון שאיסור אמירה לנוכרי הוא דרבנן ואף רשות הרבים שאינה גמורה היא דרבנן, והרי הדבר מוגדר כ"שבות דשבות" וחכמים לא גזרו לאסור זאת במקום מצווה. ודנו הפוסקים האם אף צורך חינוך מוגדר כצורך מצווה והתירו בו "שבות דשבות". ובספר מלכים אמניך כתב[2], שאי אפשר להתיר איסור אמירה לנוכרי למען מצות חינוך. אולם לצורך גדול של מצווה כגון שנערך סדר פסח באולם שבקומת הקרקע, ניתן להקל ולהתיר לילד לרדת עם נוכרי שבלאו הכי יורד במעלית לצורך עצמו, כשאי אפשר בעניין אחר, כגון שגר בקומה עשירית ומעלה, שאם לא נתיר לו יישאר ולא ירד לסדר הפסח[3].

זוג שהוזמנו לסעודת שבת אצל מכרים, ויש להם ילדים קטנים, האם מותר שהמטפלת הנוכריה תביא אותם למשפחה המארחת במקום שאין עירוב?

במקרה זה אסור שהמטפלת תיקח את הילדים רק למען ההורים, כלומר כאשר מבינה המטפלת שמטרת הבאתם היא מפני שההורים הלכו להתארח וממילא עליה לקחת את הילדים למקום בו יתארחו ההורים – אסור הדבר. אולם בעת צורך גדול כאשר אף המטפלת הולכת לשם מצד עצמה, כיוון שידעת שמצפה לה סעודה בבית המארחים וכדומה, יש מקום להקל בכך, ולמעשה, בכדי שלא יבואו על ידי זה לזילותא דשבת חלילה, לכן בעת הצורך ייוועצו עם רב מורה הוראה וינהגו כהוראתו[4].

כאשר ל"ע נצרך הילד לרופא בשבת, האם מותר לקחתו עם צעצועים במקום שאין בו עירוב?

במקום פיקוח נפש, ברור הדבר שמותר להביא את הילד לרופא בכל אופן, גם אם אינו יודע ללכת לבדו, ואף מותר להוציאו לרשות הרבים גמורה ככל פיקוח נפש שדוחה את השבת[5]. אך על מי שלוקח את הילד יש לשים לב, שבשעה שיישאנו, לא יחזיק הילד בידו או בכיסו דבר שאין לו כל צורך בו לרפואתו[6]. אך אם הילד פצוע או מבוהל, מותר לתת לילד להחזיק צעצוע בידו להרגעתו[7].

כאשר הילד אינו במצב של פיקוח נפש אבל צריך להביאו אל הרופא, אם הוא יודע ללכת אלא שקשה עליו ההליכה, מותר לשאת אותו גם ברשות הרבים גמורה[8], ואילו בכרמלית אפשר להקל ולשאת גם תינוק שאינו יודע ללכת לבדו (שהרי כרמלית הינה מדרבנן, והתירו שבות במקום חולה שאין בו סכנה)[9].

[1] או"ח סשל"א ס"ז.

[2] מלכים אמניך סל"א ע' תקח.

[3] דאין זה כל כך אוושא מילתא, ונסיעת קטן אין בה כל כך זלזול בשבת. להתיר במקום חינוך להוביל לבית הכנסת. שאם לא נתיר לו ישאר תמיד ללא חינוך למצוות, ולכן אפשר להקל.

[4] ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרע"ו ס"ג; מ"ב שם, ס"ק כז.

[5] שו"ע אדה"ז או"ח סשכ"ח ס"ב.

[6] ראה מ"ב סש"ח ס"ק קנד.

[7] שש"כ פי"ח סנ"א.

[8] שו"ע אדה"ז או"ח סשכ"ח סי"ז.

[9] וע"ע בשש"כ פי"ח סנ"א.