יין לקידוש ולהבדלה

היין לקידוש והבדלה

מצוה מן המובחר לברור את היין הטוב והמשובח ביותר (עבורו)  לקידוש ולהבדלה ואין לקדש או להבדיל על יין שריחו רע, או על יין שהיה מגולה, ואם היה מגולה שעה מועטת בלבד – אין להקפיד אלא אם כן השתנה ריחו וטעמו[1].

יין ששתה ממנו אדם, פגמו ואין להשתמש בו לקידוש והבדלה. יין פגום ניתן לתקנו על ידי שיוסיפו עליו מעט יין שלא שתו ממנו. ולאחר שהוסיפו עליו מעט מהבקבוק וכדומה נעשה מתוקן. כמו כן, ניתן לתקן יין פגום על ידי שיוסיפו עליו מעט מים שאינם פגומים. ובשעת הדחק, כשיש לו רק יין פגום ואין לו לא יין ולא מים לתקן על ידם – יכול להשתמש ביין הפגום[2].

יין שנגע בו גוי, נאסר בשתייה. אך אם לא נגע ביין עצמו אלא בבקבוק, אם לא שכשכו – מותר, ובלבד שהיה הבקבוק סגור. יין שגוי ראה אותו אך לא נגע בו – מותר בשתייה, ונוהגים להחמיר שלא להשתמש בו לקידוש. יין מבושל, אינו נאסר בנגיעת גוי. יהודי המחלל שבת בפהרסיא, דינו כנוכרי לעניין זה ואוסר יין בנגיעתו[3].

 כמות היין

צריך למלא את הכוס ביין עד שתהיה הכוס מלאה על כל גדותיה. והמנהג הוא להוסיף עוד יין, עד שיישפך יין מהכוס החוצה. אלא שמקפידים שיישפך לתוך כלי שלם ולא על הארץ, כדי שלא יהיה בזיון. צריך שיהיה בכוס לכל הפחות רביעית (86 סמ"ק) יין. אם יש לו כוס גדולה יותר מרביעית ואין לו מספיק יין כדי למלא את כל הכוס, או שאינו רוצה להוסיף עוד יין – יכול להכניס דבר כל שהוא לתוך הכוס כדי להגביה את היין עד שתהיה הכוס מלאה, כי אינה צריכה להיות מלאה דווקא מיין אלא די ברביעית יין, ורק שלא תהיה הכוס חסרה[4].

חמר מדינה ופת

מי שאין לו יין, בליל שבת ובליל יום טוב –מן הדין טוב יותר לקדש על הפת מאשר על חמר מדינה, ואם גם על פת אין אפשרות אזי יקדש על חמר מדינה. ביום השבת ויו"ט – אם אין לו יין יקדש על חמר מדינה, ורק אם אין לו גם חמר מדינה יקדש על הפת. בהבדלה – ניתן להבדיל על חמר מדינה, אך אין להבדיל על פת בשום אופן. מצוה מן המובחר לקדש ולהבדיל תמיד על יין[5].

"חמר מדינה" הוא משקה שדרך רוב אנשי אותה העיר לקבוע עליו את סעודותיהם, כמו שקובעים על יין במקום שהיין מצוי. בזמננו נחשב יי"ש חמר מדינה, ולכן מן הדין ניתן להשתמש בו לקידוש והבדלה (אלא שלמעשה מנהגנו, על-פי הוראת הרבי – לפחות לאלו שלפני גיל ארבעים – שלא לקדש (ולהבדיל) כלל על יי"ש). תה, קפה ובירה – נחשבים אף הם "חמר מדינה", ובמקום הצורך ניתן להשתמש בהם לקידוש והבדלה. ובארץ ישראל בזמננו שהיין מצוי מאד, יש המחמירים ואומרים שמי שאינו יכול לשתות יין (או מיץ ענבים), אין עצה כי אם לשמוע קידוש והבדלה מאחר (או לקדש על פת)[6].

[1] שו"ע אדה"ז או"ח סער"ב ס"א, ס"ג-ה וס"ט, וראה שם סתע"ב סכ"ו. קצוה"ש ס"פ סק"א.

[2] שו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ב ס"ד-ו; סרע"א סי"ח וס"כ; סרצ"ו ס"ט.

[3] ראה שו"ת הריב"ש סי' ד. ספר הכשרות פי"ט סל"ח ואילך.

[4] שו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ב ס"ד. סקפ"ג ס"ד. סרע"א סי"ח וס"כ. סרצ"ו ס"ה. שיחות קודש תש"מ ח"א ע' 155. התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1692.

[5] שו"ע אדה"ז או"ח סער"ב סי"א. סרפ"ט ס"ב-ג. סרצ"ו ס"ז-ח. סתע"ב סכ"ח. וראה אג"ק חט"ו ע' קפח.

[6] שו"ע אדה"ז סקפ"ב ס"ב. סער"ב ס"י. קצוה"ש סצ"ז בבדה"ש סק"ח. שיחת ש"פ שמיני תשכ"ג (תורת מנחם חל"ו ע' 352. וראה עוד במכ' המובא בהערה 127 שם). המלך במסיבו ח"א ע' רסז. שלחן מנחם ח"ב ע' סו הערה ט. וראה שיעורי הלכה למעשה (לוין) ח"א ע' קפב. קיצור הלכות משו"ע אדה"ז מילואים (ב) לסער"ב. ויש שכתבו שכל מיץ טבעי וכן קולה נחשבים כחמר מדינה בימינו.