כיבוד אב ואם – בטיפול רפואי

אב המבקש מבנו דבר שאינו בריא לו – האם על הבן לקיים את אביו?

נאמר "כבד את אביך ואת אמך". והגדירו חכמים את מצוות כיבוד אב ואם – שחייב אדם לסייע לאביו ולאמו בכל מה שיצטרכו, ופרטו חכמים "מאכיל ומשקה, מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא", וביארו הראשונים שאלו דוגמאות מועטות שנקטו חז"ל, אולם למעשה חיובו של הבן הוא, לסייע בכל דבר שיש להם צורך בו ומבקשים ממנו.

אך שכשההורה מבקש דבר המסוכן בוודאות, אסור לבן לשמוע לו. אמנם כשההורה מבקש דבר שאינו בריא, אך אין חשש סכנה ממשית על ידי זה, ורק שהדבר עלול להזיק לבריאותו – כגון עישון סיגריות וכו', עליו לציית[1].

הורה המסרב לעבור טיפול רפואי – האם הבן יאלצו לקבלו?

דנו הפוסקים, כיצד ינהג הבן כאשר הוריו צריכים לקבל טיפול שיש בו ייסורים ל"ע ומסרבים לקבלו, האם עליו לאלצם לעבור את הטיפול.

ויש מן הפוסקים שכתבו לחלק: כאשר הטיפול מציל חיים, יש לעשות את הטיפול בעל כרחם ללא שהות. אולם כאשר הטיפול אינו בהול כל-כך, יש להשתדל שאדם אחר יאלצם לקבלו. אך כשמצבם אינו מוגדר כמסוכן, והטיפול רק ישפר את איכות חייהם, יש לשמוע בקול ההורים ולא יאלצם לעבור את הטיפול הכרוך בייסורים.

האם מותר לבן להעניק טיפול רפואי לאביו?

הגמרא דנה בשאלה האם מותר לבן להקיז דם לאביו לצרכי רפואה. יש שהתירו משום “ואהבת לרעך כמוך” שכיון שהאב רוצה בדבר אין בזה איסור, ולעומתם יש שאסרו זאת. ואמנם המחבר בשו"ע פסק שאסור לבן לטפל באביו אם יש חשש שיצא דם "אף-על-פי שמכוון לרפואה”, אולם הרמ"א פסק שכשאין שם אחר והאב מצטער ניתן הדבר.

וכתב במנחת יצחק שגם אם הרופא לא נמצא במקום וזו טרחה לאב או שיקח זמן וכו' גם זה נקרא שאין שם אחר ומותר לבן לעשות זאת.

וכן הוא הדין באדם שאביו סובל מפצעים ולצורך רפואתו מניחים תחבושת על פצעיו, וכשמסיר את התחבושת לפעמים עלול לצאת דם ע”י משיכתה, אסור לבן להוציא את התחבושת, אלא אם כן טיפול החלפת התחבושות הוא יומיומי, שיש חשש שאם יצטרכו לחפש אחר שיוציא את התחבושות, האב יימנע מכך או שהדבר יגרום לו לטרחה רבה, מותר לבן לעשות כן[2].

[1] שמות כ, יב; קידושין לא, ב; טוש"ע ונ"כ יו"ד סר"מ; הגהות בית לחם יהודה שם סק"ח; מספר חסידים סרל"ד; הגהות מקור חסד על ספר חסידים שם; ברכ"י סר"מ אות ח-י; פסקים ותשובות יו"ד סר"מ סי"ד.

[2] סנהדרין פד, ב; טוש"ע יו"ד סרמ"א ס"ג; בא"ח פרשת שופטים סכ”ד; שו”ת מנחת יצחק ח”א סכ”ז אות ד.