כשרות מוצרי היגיינה וויטמינים

האם מותר להשתמש בסבונים ומוצרי קוסמטיקה המכילים רכיבים שאינם כשרים?

נאמר: "ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו". ודרשו חז"ל שפסוק זה בא ללמד "לסיכה שהיא כשתייה". כלומר, באיסורי תורה, כגון באיסור אכילה ושתיה שנאמר ביום הכיפורים, נחשבת אף הסיכה בכלל האיסור. ונחלקו הפוסקים האם איסור זה קיים אף ביתר איסורי האכילה – האם מותר לסוך בדבר שאסור לאכלו מחמת כשרותו. ויש שכתבו שאמנם ראוי שלא לרחוץ רחיצה של תענוג ולסוך בחומרים אלו.

אלא שלמעשה, בסבונים ומוצרים קוסמטיים ודומיהם המיוצרים כיום, גם אם הינם מורכבים משומנים שאינם כשרים, כתבו הפוסקים האחרונים להתיר להתרחץ ולסוך בהם – אפילו למטרת רחיצה של תענוג, כיוון שהרכיבים הבלתי כשרים פגומים מעיקרם, ואין עליהם תואר מאכל כלל. (מה שאין כן לפסח נהגו להחמיר במוצרי קוסמטיקה המכילים חמץ, מטעם סיכה כשתייה כנ"ל)[1].

האם צריך כשרות על משחת שיניים ומי פה?

משחות שיניים ומי פה המשמשים לניקוי הפה עלולים להכיל חומרים שונים שאינם כשרים, ויש רכיבים שמקורם בשומן מן החי (כגון גליצרין המופק בדרך כלל מן החי, ואפילו בשר וחלב גילו במשחת שיניים), ועל כן צריך שיהי' הכשר. בפרט במשחת

שיניים או מי פה שיש בהם טעם – צריך הכשר, כיוון שנפסק להלכה ש"טעם כעיקר", דהיינו, שגם דבר שאין בו ממשות איסור ויש רק טעם של דבר האסור, הוא גם נאסר ואוסר את הדבר שבו מעורב הטעם. כמו-כן הוא בנוגע לשפתון שיש בו טעם, ועלול להיכנס לפה לכן צריך שיהי' עם הכשר. חוט דנטלי שיש בו טעם צריך גם כן הכשר. אך חוט דנטלי ללא טעם – לא צריך הכשר. כמו"כ הוא הדין באודם לשפתיים שלא צריך הכשר לימות השנה[2].

האם ויטמינים צריכים כשרות?

ישנם רכיבים רבים שאינם כשרים שמערבים אותם בויטמינים, ויש אף רכיבים שמקורם הוא מן החי, מבשר טרף, מדגים שאינם כשרים או מחלב עכו"ם. ולכן יש להקפיד לקנות ויטמינים שיש להם כשרות. מי שזקוק לויטמינים לצורך רפואתו בהוראת רופא, יכול להשתמש בויטמינים אפילו באם כשרותם מוטלת בספק, אך זאת רק באם אין לו אפשרות להשיג את זה עם הכשר. ורצוי לערב אותם בדבר מר או שיבלע אותם בכמוסה[3].

[1] תהילים קט, יח; שבת פו, א (פ"ט, מ"ד); נדה לב, א ובתוד"ה "וכשמן" שם; טוש"ע ונ"כ יו"ד סקי"ז; ב"י בבדק הבית יו"ד ספ"ד; מאור השבת ח"ב ס"ל סק"ו.

[2] שו"ע יו"ד סי' קח ס"ה. ע"פ הקדמת הפמ"ג להל' בשר בחלב (שטעם כעיקר ולכן כאשר יש נתינת טעם יש לאסור). שו״ת משפטיך ליעקב (גרינוולד) בחלק יו״ד סימן לא. ראה ספר הכשרות (פוקס) פכ"א סמ"ט-נ"א.

[3] הכשרות (פוקס) פכ"א סמ"ב.