לקיחת המזוזות ביציאה מן הדירה

מי שהיה גר בדירה, ועובר לגור במקום אחר, אסור לו ליטול עימו את המזוזות מהדירה שיוצא ממנה ולהשאירה ללא מזוזות^[1]. איסור זה קיים גם כשברור שהדייר הבא יקבע מזוזות חדשות מיד בכניסתו, כך שלמעשה לא ידורו דיירים בבית ללא מזוזות, אעפ"כ אסור ליוצא ליטול המזוזות ולהשאיר הבית ריק לא מזוזות^[2].

אלא שאיסור הסרת המזוזות, נאמר רק לגבי המזוזה עצמה, אך מותר להעביר נרתיק המזוזה מדירה לדירה^[3].

כאשר הבית עומד ריק אחר בנייתו ועדין לא נכנסו לגור בו, אין איסור זה קיים, ואין צורך לקבוע מזוזות בבית עד שיכנסו לגור בבית^[4]. ומעת שקבע המזוזות בבית חל האסור ליטול המזוזות מן הבית^[5].

ואם מקפיד בעל המזוזות על הממון שעלו לו המזוזות, צריך השני שבא לגור אחריו, לשלם לו עליהם^[6]. אך גם אם השני לא מוכן לשלם, אין הראשון יכול ליטול המזוזות מן הבית^[7].

עם זאת, יכול הדייר שקבע המזוזות בדירה, להחליף המזוזות המהודרות (שקבע בבית בתחילת מגוריו) באחרות שפחות מהודרות (אך בתנאי שהם כשרות לכתחילה), וכשיוצא ישאיר את הפשוטות-הכשרות. ועדיף שהורדת הראשונות תהיה לצורך בדיקתם (ולא רק לצורך ההחלפה), ואחרי שכבר הוסרו לצורך הבדיקה, יחזור ויקבע האחרות במקומם^[8]. ובטור הבא יתבארו אי"ה פרטים נוספים אודות החלפת המזוזות בטרם עזיבת הבית.

יחד עם זאת, יכול הדייר שקבע המזוזות בדירה, להחליף המזוזות המהודרות (שקבע בבית בתחילת מגוריו) באחרות שפחות מהודרות (אך בתנאי שהם כשרות לכתחילה), וכשיוצא ישאיר את הפשוטות-הכשרות^[9].

וכתבו הפוסקים שהזמן שראוי לבצע החלפה זו, הוא בימים הסמוכים לתאריך עזיבת הדירה, ולכה"פ יחליפם יום אחד לפני עזיבתו^[10]. אמנם אם כבר יצא מן הדירה, לא יחליף את המזוזות. ואם שכח לבצע ההחלפה במועד האמור, יבקש מהדייר השני שכשיכנס לגור בדירה, יוריד את מזוזות שקבע הראשון ויקבע במקומם מזוזות חלופיות, ויתן לראשון את מזוזותיו. [ויש מי שסבר שתמיד יש להעדיף עצה זו, על פני העצה שהיוצא יחליף ממהודרות לפשוטות לפני צאתו מהדירה^[11]].

האיסור הוא רק אם הדירה מיועדת למגורי יהודי, אך אם הדייר שנכנס לגור בדירה אינו יהודי, צריך הדייר היוצא להוריד המזוזות, כדי שלא יבואו המזוזות לידי ביזון^[12].

כתב אחד הפוסקים, שאם הדייר הנכנס הוא גוי הנמצא בתהליכי גיור מתקדמים, ובמילא מדקדק הוא כבר בכל המצוות, אין כל חשש שינהג במזוזה בבזיון – ומותר להשאיר המזוזות שם^[13]. אמנם השוכר הגוי כשיתגייר – יצטרך להסיר המזוזות ולקובעם מחדש. כי בשעה שנכנס לגור היתה הדירה פטורה ממזוזה (שהרי המזוזה חובת הדר, והגוי אינו בר חיוב), ולאחר שהתגייר כעת יש חשש משום 'תעשה – ולא מן העשוי', ומכל מקום יקבע המזוזות מחדש – בלי ברכה^[14].

אפילו פתח שנקבע בו מזוזה לחומרה בלבד, ומעיקר הדין אין בו חיוב מזוזה כלל, מכל מקום אחר שנקבעה בו, אסור להסירה ממנו כשיוצא^[15].

^[1] שו"ע יו"ד סי' רצא, ב. וגם סכנה רח"ל יש במעשה זה (בגמ' (ב"מ קב, א) מובא מעשה נורא במי שנטל מזוזות בידו ויצא מן הבית, והביאו זאת הפוסקים, ושם בגמ' משמעות הדברים שהסכנה היא למי שנוטל המזוזה. ובבית יוסף (יו"ד סי' רצא בשם התוספות) הביא טעם לסכנה זו, היות והמזיקים ח"ו באם לבית שאין בו מזוזה, וכשנוטלה ומשאיר הבית בלי מזוזה,  הרי זה כמי שמזיק אותם אנשים שידורו בבית, רח"ל. משמע שהסכנה היא לדייר השני שנכנס לגור אחריו. (ויש נפק"מ לדינא בין הדברים, ואכמ"ל). ובראשונים ובפוסקים נאמרו עוד טעמים לאיסור זה, ומהן: שמבטל מצות מזוזה, ושמבטל קדושת השכינה מבית זה.

^[2] שו"ת שאילת יעב"ץ (ב, קיז-ט). שו"ת משיב דבר (ב, פב). ובברכ"י שבהערה הבאה.

^[3] מזוזות מלכים (על קיש"ע הלכות מזוזה) ס"ק קצג.

^[4] ויש אומרים חיוב המזוזה חל בעת שמכניס חפציו לבית (שדי חמד (מע' מ' כלל קיב) בשם הרי בשמים. שו"ת דברי יציב (יו"ד קפח). קונטרס לקט הלכות המצויות במזוזה עמ' עה בשם הגר"ש וואזנער. אך בשו"ת מנחת יצחק (ד, פט). ובשו"ת רבבות אפרים (ב, כט, ד) בשם הגר"מ פיינשטיין. ועוד פוסקים, כתבו שאין לברך עד שיכנס לגור בבית; וגדולה מזו כתב כתב בספר מזוזות מלכים, (הלכה למשה ס"ק ב) בשם המהרש"ם, שאם קבע מזוזה לפני שנכנס לגור בבית – פסולה, משום 'תעשה ולא מן העשוי'. ולכן נלענ"ד שאף מי שמחמיר לקבוע מזוזה משהכניס החפצים, מכל מקום לענין ברכה בודאי אין לברך לפני שנכנסים לגור בפועל בבית.

^[5] האור החיים הקדוש בספרו ראשון לציון (יו"ד סי' רצא) כתב טעם מדוע האיסור קיים רק לאחר שכבר היו מזוזות קבועות מעיקרא בבית: במקרה שכבר היו מזוזות בבית מ"כיון שהיתה למזיקין מניעה [להיכנס] על ידי [שקבועה] המזוזה [בבית], [הרי ש]כאשר הוא נוטלה [מן הבית] הם מתכנשים [-מתכנסים] ובאים – כאשר מגיעין למקום שלא היו יכולין לבא אליו. מה שאין כן [אם] מעיקרא [לא היתה להן מניעה להיכנס]". ומסיים האור החיים את ביאורו זה: "וזהו חילוק דמסתבר".

^[6] רמ"א שם., ונחלקו הפוסקים האם מחוייב השני לשלם לראשון עבור מזוזותיו המהודרות כפי מחירם בשוק, או רק כשווי מזוזות פשוטות וכשרות (ראה הדעות בשו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סי' קג אות ח). (שבט הלוי ב, קנט). משנה הלכות (ז, קפט) ועוד). ונראה לענ"ד שאם השני אינו מוכן ברצונו לשלם על המזוזות המהודרות כפי שווים, אין הראשון יכול לחייבו לשלם יותר ממחיר מזוזות כשירות לכתחילה, מחמת דבלאו הכי דעת כמה קדמונים שאין אפשרות כלל לחייב השני לשלם לראשון (ב"י בשם רבינו מנוח, וכ"ה בדרכי משה הארוך) וי"ל עוד, ואכ"מ. ובכל אופן לכו"ע יכול השני לומר לדייר הראשון שקבע המזוזות, תקבל ממני עבור מזוזותיך כשווי כשרות בזול ולא כמהודרות או שאני אקנה לי מזוזות כשרות זולות מאלו המהודרות, ואקבע אתם בדירה, ותוכל לקחת אח"כ את שלך. בכל מקרה לא יוריד הראשון את מזוזותיו לפני עוזבו, אפילו אם יודע שהשני יקבע מיד אחרות כשרות במקומם (ברכ"י סי' רצא, ס"ה).

^[7] שו"ת שיבת ציון (קי). ערוך השלחן (רצא, ג).

^[8] ראה דעת קדושים (רצא, א). תורה לשמה (רמד). מנחת יצחק (ה, קי). חלקת יעקב (יו"ד קס). שבט הלוי (ב, קנט). יבי"א (ג, יו"ד יח). ויש מי שהתיר זאת רק בצירוף שגם התנה מראש כשקבע המזוזות בראשונה, שיוכל להחליפם לאחרות פשוטות יותר (שערי תורת הבית (סי' טז פרק ה סעי' ו)).

^[9] וכבר נתבאר שעדיף שהורדת הראשונות תהיה לצורך בדיקתם (ולא רק לצורך ההחלפה), ואף שנעשה הדבר כהערמה. ואחרי שכבר הוסרו לצורך הבדיקה, יחזור ויקבע האחרות במקומם.

^[10] כ"כ כמה מהפוסקים הנזכרים בהערה קודמת. וטעם הדבר נראה כדי שישאר לפחות לילה אחד עם המזוזות הפשוטות, וע"י זה יוכל גם לברך על קביעת המזוזות (הפשוטות), משא"כ אם לא ילון שם לילה אחד, א"א לברך על קביעה זו. (אך להעיר ממ"ש בשו"ת באר משה (ג, קפא) שגם כשמחליף כמה ימים לפני צאתו – יקבע המזוזות הפחות מהודרות – בלא ברכה, וצ"ע). ובספר שערי המזוזה (יט הערה יא) הוסיף בשם חכ"א שאם אינו גר לפחות לילה אחד עם המזוזות שמחליף, יש לחוש לדעות האחרונים הסוברים שיש סכנה גם כשמחליף את המזוזה.

^[11] ע"פ שו"ת שיבולת הנהר (יו"ד סד).

^[12] שו"ע יו"ד סי' רצא, ב. ובש"ך ס"ק ג. ובשיטה מקובצת (בב"מ קב,א) כתב שמטעם חשש בזיון – "מצוה ליטלה". ואח"כ הביא טעם נוסף: שאם ישאיר שם המזוזה, שמא יחשוב אדם עובר אורח שזהו בית יהודי ויכנס שם ויבוא ליד סכנה (וטעם זה הובא גם הובא בתשובות הגאונים (שערי תשובה סי' קנז).

^[13] קונטרס לקט הלכות המצויות במזוזה, עמ' עט.

^[14] קונטרס הנ"ל עמ' פ. וראה גם בס' בירור הלכה (יו"ד עמ' תכא) מ"ש בשם הגר"ח נאה. ובענין הברכה: ראוי לחוש לסב"ל מאחר ונחלקו האחרונים אם יש לברך בקביעה כזו.

^[15] כ"כ הגאון הראגאטשאווער בגליונותיו לשו"ע יו"ד סי' רצא. (שנדפסו לראשונה מכת"י לפני כעשר שנים, בתוך שו"ת צפנת פענח – החדשות, ח"ב עמ' תיב) וכ"ה בדעת תורה למהרש"ם (יו"ד רצא, ב).