דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

Votre panier est vide.

לכל המאמרים

מים אחרונים

//

0 תגובות

//

1 דקות קריאה

//
מכון הלכה חב"ד

למנהגנו עושים מים אחרונים עם מעט מים וכן אנו עושים זאת בכלי או על רצפה, אך לא על אדמה. הטעם למנהג זה:

נפסק בשולחן ערוך: "מים אחרונים חובה" וכתבו על זה כמה פוסקים ש"המקל בהן מקילין לו ימיו ושנותיו". הב"ח אף פוסק שבמידה וחכמים יפטרו את האדם מנטילת ידיים, יחייבו אותו במים אחרונים.

חכמים אמרו על הפסוק "והתקדשתם..": "והתקדשתם – מים ראשונים, והייתם קדושים – מים אחרונים, כי קדוש אני – שמן שמעבירין הזוהמה".

מהטעמים למים אחרונים

  • מים אחרונים נועדו לנקות את הידיים והשפתיים לקראת הברכה (ולכן עושים זאת רק עם מים רגילים ולא חמים שהיד סולדת בהם).
  • ישנו מלח הנקרא מלח סדומית. מלח זה יכול לסמא את עיני האדם ולכן מיד לאחרי הסעודה, בה יש מלח (ישנה חובה הלכתית שיהיה מאכל עם מלח בכל סעודה) ולכן צריך לנקות את הידיים. מעניין לציין שטעם זה מפורש גם על פי הקבלה: "מלח סדומית מסמא את העין, פירוש שמכסה אור עינים שלמעלה שלא יאירו בפתח העליון ונדבקים בראשי הקצוות כי משם יניקתם".
  • על פי הקבלה השולחן דומה למזבח, לכן כמו שבבית המקדש היו נותנים חלק לס"א (אברים ופרדים) כך לאחר האוכל ממתינה הס"א ליד השולחן לקבל את חלקה. לכן עושים מים אחרונים ואומרים "זה חלק אדם רשע מאלקים ונחלת אמרו וגו'. את הסיבה לכך שנתנו לס"א חלק באוכל מסביר ה'ראשית חכמה': אין ראוי שתהנה הקליפה שם מהמזון עצמו שהוא קדוש, וכדי שלא יקטרג עלינו, כנגד זה נתנו לו חלקו במים אחרונים.

לפועל הרבי כותב מהו מנהגנו: "למים אחרונים נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים" ולא שופכים אותם על הקרקע אלא בכלי וכדומה, כי בהיותם על הקרקע שורה עליהם רוח רעה וזה מזיק. אבל אם יש מה שמפסיק בין המים לאדמה, ואפילו עצים דקים או רצפה, אפשרי לשפוך שם כי הרוח רעה שורה רק עם זה על הקרקע ממש.

מקורות: שו"ע או"ח קפא,א ובב"ח שם. ספר חרדים ומובא בברכי יוסף, כה"ח וערוה"ש. רמב"ם הל' ברכות ו,ג. ברכות נג,ב, טור שם והיום אין שמן אלא מים וראה באריכות סמ"ג עשין כז. טעם 1: חולין קה, א-ב, שו"ע רבנו סקפ"א,א-ג, מ"ב קפ"א, ראה סיפור על כידור בגמ' יומא פג,א וברש"י וראה נוסחאות דומים בירושלמי ברכות נח,ב ושם שהרג 3 ובמחלוקת בעל החרדים ומהר"ש סיריליאו מי הם היו וראה נוסח הבמד"ר כ,כא. טעם 2: שו"ע רבנו סקע"ט,א,ח וראה מחלוקת רמב"ם הל' ברכות ו,ב ותוס' חולין שם האם טעם זה נוהג גם היום והריטב"א, המאירי, ועוד רבים מהראשונים והאחרונים פסקו שטעם זה נוהג אף היום וראה שו"ע רבנו שם ט וע"פ קבלה שולחן הטהור עמ' רל. טעם 3: ראה בכה"ח אות א, יסוד ושורש העבודה ש"ז פ"ז, זהר ח"ב דקנ"ד ונתבאר בשל"ה שער האותיות אות ק וביאור נוסף בספר הקנה שזהו זוהמת הנחש מחוה ואכ"מ, ראשית חכמה שער הקדושה טו,מט. מנהגינו: היום יום ד כסלו. ראה ב'בקודש פנימה'. ולא מכסף סה"ש תש"ב ס"ע 92. שו"ע רבנו שם.

פעולות פוסט

קבל את עלון שונה הלכות ישר אליך!

הקהל מדבר

0 תגובות

הצטרפו לשיחה והשאירו תגובה

הוספת תגובה

הוספת תגובה

Votre adresse e-mail ne sera pas publiée. Les champs obligatoires sont indiqués avec *

צור קשר בוואטסאפ