מעבר כנגד המתפלל

מדוע אין לעבור כנגד המתפלל שמונה־עשרה?

על חנה אם שמואל הנביא מסופר, שבעת תפלתה אמרה: "אני האשה הנצבת עמכה בזה"^[1], כשכוונתה לעלי הכהן שנצב ועמד כשעמדה להתפלל. מכאן למדו, שאסור להתיישב בתוך ארבע אמות (כ־2 מטר) של מי שמתפלל תפלת העמידה מכל צדדיו. בטעם האיסור נכתב שהוא מפני שמקומו של המתפלל אדמת קודש היא משום שהשכינה כנגדו, ומפאת כבוד השכינה אין לשבת על ידו. טעם נוסף על-כך הוא שהוא בכדי שלא לבלבלו בתפלתו, ומטעם זה אסרו אף לעבור בתוך ד' אמותיו של המתפלל ואסור אף לשוחח או לעשות כל דבר שעלול לבלבלו; ויש שהתירו לעבור בתוך ד' אמותיו של המתפלל מצדיו באופן שהמתפלל אינו רואהו ואין הדבר מסיח את דעתו, אולם על פי הזוהר אסור לעבור על־יד המתפלל אפילו מצדיו בתוך ד' אמותיו^[2]. ובמקרה שנעמד אדם להתפלל ממול מקומו מנהג הרבי שלא להתיישב כל עוד הוא מתפלל^[3].

נחלקו הפוסקים האם האיסור נוהג גם בקטנים, שכן קטן אין לו כוונת הלב כל כך בתפילתו וממילא לא יבוא הדבר לבלבלו, עם זאת מצינו שהיו שנזהרו שלא לעבור אף כנגד קטן המתפלל. אלא שכשמוכח מתנועותיו של הקטן שאין משים לבו כלל לתפילתו, אין תפילתו תפילה ומותר לעבור וכן לשבת לידו. וקטן שהגיע לחינוך ומתפלל כהוגן אין לעבור כנגדו ואף יש לחנך ולהסביר לתלמידים את הדין שאסור לעבור לפני המתפלל^[4].

מי שסיים תפילתו ומאחוריו עומד חברו ומתפלל, אסור לו לפסוע את שלוש הפסיעות לאחוריו עד שיגמור חברו תפילתו, משום כך יש לבחור להיעמד במקום שלא יצטרכו לעבור לפניו. עם זאת, בבית־כנסת שהציבור בו רב, ונגרם טורח רב לציבור מכך, יש המלמדים זכות על אלה שאינם נזהרים לעבור מול המתפלל, ובפרט כשהמתפלל מכסה פניו בטלית, או כשאין המעבר מפריע לכוונתו; אלא שלכתחילה יש להיזהר בזה ככל האפשר^[5].

האם מותר להתיישב ללמוד על יד המתפלל שמונה-עשרה?

מותר לשבת בתוך ד' אמותיו של המתפלל, אם לומד מתוך ספר ואפילו אם אינו מוציא בדיבור תוך כדי לימודו, אבל ניכר שלומד, וכן אם כותב דברי תורה. ובמקומות המיועדים ללמוד כגון בישיבה או בכולל והסתיימה שעת התפלה הקבועה אין צריך לעמוד בפני המתפלל^[6]. ואדם שחולשתו ניכרת עליו מחמת חולי וכן בימי התעניות מחמת הצום יכול להקל בכך, אולם עדיף שיתיישב בריחוק ארבע אמות ממנו. וכן מותר לשבת כנגד המתפלל כשבינו ובין המתפלל מפסיקה מחיצה שרחבה ד' טפחים (32 ס"מ) וגבוהה י' טפחים (80 ס"מ), כמו כן הדבר מותר כשיושב מאחורי וילון, בימה וכדומה, אולם כיסא גבוה או סטנדר אינם מועילים להפסיק בינו ובין המתפלל, כיון שאינם קבועים ולכן אין הם מתירים להתפלל כנגדו^[7].

^[1] שמואל-א א, כו.

^[2] זח"א קלב, א.

^[3] ברכות כז, א; שם לא, ב; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סק"ב; פסק"ת שם ס"א; וראה 'יום יום אצל הרבי' – חודש סיון ע' 518.

^[4] א"א (בוטשאטש) סק"ב ס"ד (אשה); קצוה"ש ס"כ סקכ"ו (חולה); פסק"ת סק"ב ס"א הע' 9-10; החינוך והמחנך ע' 64 (קטן).

^[5] שו"ע אדה"ז או"ח סק"ב ס"ה; פסק"ת שם סק"ג ואילך.

^[6] שו"ע אדה"ז או"ח סק"ב ס"א; שע"ת שם סק"ה; פסק"ת שם אות ב סק"ב וסק"ו והע' 35.

^[7] שו"ע אדה"ז או"ח סק"ב ס"ב; פסק"ת שם אות ב סק"ד וסק"ז.