מקור מנהג אבותינו [ישראל]

מנהג הינו דבר הרגל והסכם של קהל וציבור מיוחד, למשל: מנהגי החסידים, או במקומות מיוחדים, למשל: מנהג מרוקו, אשכנז, ספרד וכו', שאין להם מקור ברור ומפורש בהלכה, אך נתקנו על ידי גדולי ישראל.

הרבי הריי"צ אמר פעם: "בכל מקום ישנם מנהגי המקום שהנהיגו קדמונים ומנהגים אלה יש להם יסוד מוסד .. בכל מדינה ובכל הערים הקטנות והגדולות היו לבני ישראל מנהגים כשלכל מנהג היה יסוד מדוע הנהיגו אותו ומנהגים אלה האירו את עדת ישראל".

מנהג ישראל תורה

הגמרא אומרת ש"לעולם אל ישנה אדם מן המנהג" ולכן נפסק להלכה ש"מנהג אבותינו [ישראל] תורה הוא". הרבי הריי"צ הסביר שיש בפירוש אמרה זו של "מנהג ישראל תורה" 3 פירושים:

1. המנהג צומח מהתורה.
2. המנהג מקרב לתורה.
3. המנהג עצמו תורה.

מקור המנהגים

"כל המנהגים ניתנו למשה מסיני. כשם שכל התורה ניתנה למשה מסיני וההתגלות היא על ידי אלה שגילו אותה בעתם ובזמנם, כך גם בקשר למנהגים, הכל ניתן למשה מסיני, אלא שהם נתגלו בזמנם על פי סדר והשגחה עליונה, איזו נשמת צדיק צריכה לגלות ולהדריך את עם ישראל במנהג זה. בכל ענין של תורה ומנהג, למרות שהם נתגלו על ידי נשמות התנאים ,האמוראים, הגאונים, הצדיקים והרביים, בעתם ובזמנם, הרי הכל ניתן למשה מסיני".

מנהג – גהנם?

כאן המקום להזכיר שישנו מנהג שאין לו מקור כלל ואף אינו על פי ההלכה ולא נתקן ע"י גדולי ישראל האמתיים. על מנהגים אלו (שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה) אמרו חז"ל: "מנהג אותיות גהנם".

דוגמה לדבר מצינו בתשובתו של רבינו תם לרב יוסף מאורלינש: "[מנהג זה] יצא מן ראשונים ששבשו את מלכותנו .. שכתבת שאין לשנות המנהג מפני הלעז, מנהג זה גהנם .. שאם שוטים נהגו, חכמים לא נהגו. ואפילו מנהג הגון, אינו עוקר הלכה .. ובזה טעית טעות גדולה, ואל תוסיף לדמות דמיונות כאלה".

הרבי הצמח צדק מביא שאף הנביא ישעיה צעק על מנהג שאינו אלא גהנם והצ"צ עצמו הביא זאת בשם השל"ה וכן כתב פעם הרבי הרש"ב למישהו.

סיכום: מנהג ישראל המוסד על ידי גדולי ישראל הינו תורה (בשונה ממנהג הסותר או הגורם לשינוי בהלכה).