מתי אפשר להשתמש בחלב נכרי?

מהו הטעם לאיסור חלב עכו"ם בימינו?

אמרו חכמים: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה, חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו"^[1]. ובטעם הדבר ביארו בגמרא ובשלחן-ערוך שהחשש הוא, "שמא עירב בו חלב טמא"^[2].

בנוגע למחלבות של ימינו במדינות בהם קיים פיקוח ממשלתי על החליבה והחלב, התעוררה שאלה, כיוון שהפיקוח הממשלתי בכוחו למנוע עירוב חלב טמא. יש שצדדו להקל^[3] בין היתר מפני היראה מחוקי הממשלה, העלולים לסגור את העסק. לאידך יש שפסקו שחלב גוי הוא גזירת חכמים וממילא אין בכח הסברא לבטל גזירה זו, מה גם שלפי החוק ישנו סך מסוים של אחוזים שהוא בבחינת ה"סוד" של המפעל, שאינם צריכים לגלות מה מערבים במוצר ועדיין יחשב מבחינה חוקית לחלב "טהור" ללא כל עירוב, אך מבחינה הלכתית יהיה אסור בשתייה^[4].

חכמים גזרו אף על גבינות הנכרי^[5]. ונחלקו הפוסקים האם מספיק שישראל יראה את תהליך הגיבון כדי להוציאה מאיסור גבינת הגוי. למעשה פסק הש"ך^[6], שישנם שתי אפשרויות להתיר את גבינת הגוי, כשהגבינה היא של הגוי, על ישראל לראות את התהליך משעת החליבה והגיבון וכן לעשות מעשה בתהליך הגיבון עצמו ורק אז תצא מכלל גבינת הגוי. אפשרות נוספת שישראל קונה את החלב קודם וממילא הגוי עושה בגבינה של ישראל ובנוסף רואה ישראל את כל תהליך עשיית הגבינה.

מאכלי חלב בהכשר מהודר המכילים אבקת חלב נוכרי האם ניתן לאכלם?

בשנים מאוחרות יותר החל יצור אבקת חלב, אותה מערבים במוצרים רבים והתעוררה השאלה האם אבקת חלב נכללת בגזירת חז"ל על החלב שצריך שיהא ישראל רואהו, או שמא גזרו רק בדברים שהיו קיימים אז, ואבקת חלב אינה בכלל גזירה זו, יש שצדדו להקל ויש שהחמירו^[7].

אלא שכל הדיון ההלכתי מקבל משמעות אחרת לאור הנחת יסוד חדשה בגדר הכללי של חלב נכרי כפי שקבעו הרבי, כל חלב גוי בכל גווניו ומוצריו השונים יהיה אסור ואפילו בצורך בריאותי:
"ע"פ סיפור הידוע מכ"ק מו"ח אדמו"ר . . חלב עכו"ם מעורר ספיקות באמונה . . ומ"ש אודות בריאותו . . בכל אופן הרי אין הענין בידי לשנותו מהאמור בפירוש. ופשיטא שא"א . . לקחת על-עצמו אחריות להעלים ענין ש..מתעוררים ממנו ספיקות באמונה^[8], וממילא מובן שכל תרכובת של חלב גוי, אסורה בתכלית^[9].

^[1] ע"ז לה, ב; ובראשונים כתבו עוד טעמים לכך שהוא כגזירה על הרחקה מן הנכרי (הרמב"ן הרשב"א); ואילו ר"ח סבר שהוא מפני הסכנה מפני שאינם מקפידים על משקים ששהו גלויים ושמא הטיל בהם הנחש ארסו.

^[2] יו"ד סקט"ו ס"א.

^[3] אג"מ ח"א סמ"ו-ט.

^[4] חת"ס יו"ד סק"ז; משנה-הלכות ח"ד סק"ג

^[5] ע"ז כט, ב.

^[6] יו"ד סקט"ו סק"כ.

^[7] וכפי שיש שהתירו בחמאה (ראה טור יו"ד סקט"ו; ובאריכות גדולה בדרכי-תשובה שם ס"ק מ); וראה בכ"ז: שו"ת הר צבי חיו"ד סי' קג. חזו"א חיו"ד מא,ד, ילקוט יוסף יו"ד סי' פ"א

^[8] אג"ק חט"ז ע' רמג.

^[9] מה שיש על זה הכשר מהודר, הוא מצד כח הסברות ההלכתיות הנ"ל, אבל מצד היסוד הנ"ל שחידש הרבי, אין מקום להתירו כלל; וראה בהרחבה בכ"ז במ"ש בקובץ 'שבעים למלך' – צפת ע' 465.