סוגי הקדישים

ישנם 4 סוגי קדיש:

1. חצי קדיש.
2. קדיש יתום.
3. קדיש שלם.
4. קדיש דרבנן.

להלן ההסבר, הסדר ומה אומרים איפה:

חצי קדיש: בקדיש זה נאמר עיקר הקדיש. קדיש זה נאמר במקומות בהם יש צורך להפסיק מסיבות מסוימות בין קטע לקטע בתפילה, למשל בין פסוקי דזמרה לקריאת שמע וברכותיה, בין אשרי של מנחה לתפילת העמידה, בית קריאת התורה למפטיר וכו'. מכיוון שקדיש זה בא להבדיל בין קטעים בתפילות, קדיש זה נאמר רק בתוך התפילה. מעניין לציין: לקדיש זה כמה שמות נוספים עקב היותו קצר: 'קדיש קצר', 'קדיש זותא', 'קדיש חסר' ו'קדיש לעילא'.

קדיש יתום (-קדיש ללא תתקבל): קדיש זה נאמר אחרי פרקי תהלים שבתפילה והינו נקרא כך כי היתומים אומרים אותו גם אם הם קטנים. הסיבה לכך: קדיש זה הינו חיובם של האבלים מכיוון שנתקן בשביל נשמות הנפטרים וקשור לעליית נשמתם.

קדיש שלם: קדיש זה נאמר רק פעם אחת בסוף סדר התפילה העיקרי, דהיינו לאחר תפילת 18. בשחרית הוא נאמר לאחר 'ובא לציון', בגלל שעד שם זהו עיקר התפילה. הסיבה לכך שאומרים אותו אחרי תפילת העמידה, אנו אומרים בו: 'תתקבל תפילתם ובקשתם של כל בית ישראל לפני אביהם שבשמים' ("תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא").

קדיש דרבנן: כל פעם שעשרה מישראל או יותר עוסקים בתלמוד 'תורה-שבעל-פה' ואפילו במדרשות או בהגדות, כשמסיימים אומר אחד מהן קדיש דרבנן. הסיבה לאמירת קדיש זה: 1. הוא תחינה ובקשה על חכמים. 2.  הוא נתקן על תורה שבעל פה שהוא לימוד של חכמים, בלשונו של הקדיש: על ישראל ועל רבניהם וחכמיהם ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם ועל כל מי שעוסק בתורה, מי שבמקום זה ומי שהוא בכל מקום ומקום. יהי' להם ולכם שלום גדול, חן וחסד ורחמים וחיים ארוכים ופרנסה בהרחבה וישועה מלפני אבינו שבשמים ("עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִין-אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא-רְוִיחָא ופרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשׁמַיָא").