סעודת פורים

משתה ושמחה

אחת ממצוות יום הפורים היא מצות משתה ושמחה, כמו שכתוב במגילה: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". את סעודת הפורים צריכים לקיים ביום, כאמור "ימי משתה", ואם עשה את הסעודה בלילה – לא יצא ידי חובתו. וטוב לעסוק מעט בתורה לפני שיתחיל הסעודה, אך לא יאריך מדי, כדי שלא יימנע מלקיים סעודת פורים[1].

מצוה להרבות בסעודת פורים ולערוך סעודה נאה ככל האפשר. נוהגים לאכול פת בסעודת פורים וראוי לאכול שיעור של כביצה (54 סמ"ק) או לפחות כזית (27 סמ"ק). כמו כן יש  נוהגים לאכול בשר בסעודת פורים, וניתן לקיים מנהג זה בבשר עוף (אך יש שכתבו לאכול בשר בהמה דוקא). ונוהגים לאכול בפורים "קרעפכין" (כיסי בצק ממולאים בבשר)[2].

זמן הסעודה בשנה זו

לכתחילה יש להתחיל את סעודת הפורים בבוקר, מפני כבוד השבת. ואם לא הספיק בבוקר יקיימה בשעות הצהרים המוקדמות, וראוי שיתפלל מנחה לפני כן. יש להשתדל להתחיל את הסעודה לפני תחילת השעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה ובשנה זו תשפ"ה לערך בשעה 14:45), וזאת בכדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון, וראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה[3].

לאחר השקיעה אין  להמשיך לאכול כיון שחלה חובת קידוש. במצב זה ישנה אפשרות לפרוס מפה על הפת, ולערוך קידוש באמצע הסעודה, אלא שלמעשה כיון שהנהגה זו עלולה לגרום לבלבול לא נוהגים כן, ולכן המנהג הוא שמברכים ברכת-המזון, מתפללים קבלת שבת וערבית של ליל שבת, ולאחר מכן מקדשים ועורכים את סעודת ליל-שבת[4].

סעודת הפורים ביום ראשון

בעיה"ק ירושלים, עיקר סעודת פורים (כולל החיוב "לבסומי"), מנהג התחפושות, ומצות משלוח-מנות הם ביום ראשון ט"ז אדר, ואין אומרים בו תחנון, ויש שכתבו שראוי לתת מתנות-לאביונים גם ביום זה[5]. בערי הספיקות, מקיימים שוב את מצוות סעודת-פורים ומשלוח-מנות ביום ראשון, וראוי גם שיתנו שוב מתנות-לאביונים.

בערי הפרזות, בשנת תשמ"א שהייתה כקביעות זו עורר הרבי שיהודים בכל מקום יצטרפו לשמחת ירושלים ויוסיפו בדברי שמחה של תורה, באהבת ישראל, ועריכת כינוסים לחיזוק היהדות. ואם מתאים הדבר אף ישלחו משלוחי-מנות, ויתנו מתנות-לאביונים[6].

[1] אסתר ט, כב. מגילה ז, ב. טושו"ע ונו"כ או"ח סתרצ"ה ס"א-ב . ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 835-836 והערה 67.

[2] טור ורמ"א או"ח ר"ס תרצה. שו"תמהר"ם שיק או"ח סי' שמ. נימוקי אורח חיים סי' תרצה סק"א-ב. אג"ק ח"ה ע' רנו הע' 5. ספר המנהגים ע' 74 הערה ד"ה משתה ושמחה. נתיבים בשדה השליחות ח"ב עמ' 150.

[3] רמ"א או"ח סתרצ"ה ס"ב. שו"ע אדה"ז סרמ"ט ס"ז. שיחות קודש תשל"ז ח"א ע' 508 וע' 519.

[4] ראה שו"ע אדה"ז סרע"א ס"ט-יב. התוועדויות תשד"מ ח"א ע' 323; תשמ"ח ח"א ע' 319.

[5] טוש"ע ונ"כ או"ח סתרפ"ח ס"ו. סדר הפורים המשולש (לגרי"ח זוננפלד) ס"א.

[6] ראה שו"ע או"ח סתרפ"ח ס"ד ומ"ב שם סק"י. לקו"ש חכ"א ע' 490. וראה ספר 'הלכה למעשה' מועדים – חנוכה ופורים פל"א.