ספר התורה בו קרא המלך

לדעת רש"י ספר התורה שישמש לקריאת המלך במעמד הקהל[1], היה ספר התורה שכתב משה רבינו[2].

אלא שעל פי זה צריך להבין – כיצד היה מותר להיכנס לקדש הקדשים להוציא את ספר התורה שכתבו משה שהיה מונח בארון[3]?

בהתייחס לשאלה זו ישנה סברה: "שכשהיה כהן גדול נכנס בכף ומחתה עם יציאתו מיד היה מוציא ס"ת לחוץ והייתה מונחת בתיבה מבחוץ . . מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא שהוא שנת ט', והיה מחזירה כשנכנס להוציא כף ומחתה, שהרי רק ביום הכיפורים בשעת עבודה היה כהן גדול רשאי ליכנס. כדתנן בריש מסכת כלים[4] 'בית קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא כ"ג ביום כיפורים בשעת עבודה'"[5]. בהקשר זה מעניין לציין כי על פי סברה זו ניכר היה אף בבית המקדש, שהפעולה דשנת הקהל נמשכת על כל השנה כולה[6].

את ספר התורה היו מעבירים מאדם לאדם עד שיגיע למלך, תחלה נטל שמש בית הכנסת (שהיה בהר הבית, סמוך לעזרה[7]) את ספר התורה והיה מעבירו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן הכהן הגדול, וסגן הכהן הגדול היה נותנו לכהן הגדול, והכהן הגדול נותנו למלך, והמלך היה מקבלו כשהוא עומד, כשכל זה נעשה לכבוד התורה והמלך[8].

בפרק הבא אי"ה נמשיך לעסוק במעמד הקריאה בתורה ע"י המלך.

[1] לכל הפחות בימי בית ראשון, ואכ"מ להאריך בסוגיית מקום ספרו של משה משנגנז הארון.

[2] רש"י ב"ב יד, ב ד"ה ספר עזרה": "ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל".

[3] ראה תוספות (ב"ב יד, א ד"ה שלא) שהקשו מעין זה על קריאת הכוהן הגדול ביום הכיפורים: "והלא לא היו מוציאים אותו מהארון דהא אסור להכנס בבית קודש הקודשים, וביום הכיפורים לא אשכחן בסדר יומא שהיה מוציאו"?

[4] פ"א, מ"ג.

[5] תשובות ראבי"ה סתתקצ"א בדעת רש"י הנ"ל.

[6] וראה לקו"ש חל"ד ע' 329 הע' ד"ה שנת הקהל שכל השנה נקראת ע"ש קיום מצות הקהל.

[7] רש"י יומא סח, ב.

[8] סוטה מא, א. רמב"ם הל' חגיגה פ"ג ה"ד. וראה אלשיך עה"ת (דברים לא, י): "והוא, כי רצה הוא יתברך להורות כי שלש כתרים הם, כתר כהונה וכתר מלכות ושניהם בסיס אל התורה, כי כתר תורה גדולה מכלם. גם הורה בהזכיר כתר התורה כי כתר תורה כוללת אל כל המשפחות. וזהו "נגד כל ישראל" להורות כי כל הרוצה לזכות בה הוא זוכה. ולהורות שכתר שם טוב עולה על גביהן, על כן בעלי כתר כהונה ישרתו אל בעל כתר מלכות לתת בידו הספר תורה, ובעל כתר מלכות ישתעבד אל התורה להשמיעה להקרות בקהל אל כל הכללות כולו כתר שם טוב".