פתיחת הארון בחודש תשיעי

מעלת פתיחת הארון הינה גדולה וחשובה, כפי שאמר הרבי הריי"צ בשם הרבי המהר"ש: "כשפותחים את ארון הקודש בבית הכנסת – מספר לי אבי על שיחתו הקדושה של הסבא – פותחים למעלה את עולם ארון ברית ה' .. ומלאך מיכאל מכריז "וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ". וכשיהודי אומר באותה השעה מעומק הלב "בריך שמי' דמרא עלמא בריך כתרך ואתרך", מבקש מלאך מיכאל שבקשתו תמולא".

כעין זה כותב הזהר (בתרגום חופשי): "אמר רבי שמעון כשמוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי רחמים בשמים ומעוררים את האהבה למעלה".

ישנו מנהג הרווח בציבור אשר בחודש התשיעי להיריון הבעל פותח את ארון הקודש בשעת הוצאת הספר תורה, וצריך עיון מנהג זה אצל חסידי חב"ד.

במכתבי כ"ק אד"ש מה"מ מצינו שלושה התייחסויות למנהג זה:

א. "ומהנכון שבאם לא יהי' בזה בליטות שישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה". במכתב זה אמנם אין הגבלה כלל על זמן מסוים, דהיינו שיש לפתוח כל זמן ההיריון ולא רק בחודש ה-9, אך יש הדגשה שזה יעשה בלי בליטות.

ב. "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת עד לאחר הלידה". אף במכתב זה אין הגבלה על זמן מסוים, דהיינו שאף ממכתב זה אנו רואים שיש לפתוח בכל זמן ההיריון, ואף במכתב זה ישנה ההדגשה שזה יעשה בלי בליטות.

ג. "במענה על ההודעה אשר… נכנסה בחודש תשיעי להריונה… וישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד לאחר הלידה". במכתב זה אמנם מוזכר חודש ה-9 להיריון, אך אין בינו לבין זמן ההוראה ולא כלום, שהרי הכותב ציין שאשתו בחודש זה וההוראה קיימת אף בחודש זה. אף במכתב זה אנו מוצאים את ההדגשה שזה יעשה "בלי בליטות בדבר".

א"כ מצינו לכאורה שהרבי הורה לפתוח את הארון בימי ההיריון ללא קשר לחודש מסוים ותוך הדגשה שדבר זה צריך להיות בלי בליטות ואם יש בליטות – לכאורה אין לפתוח כלל את ארון הקודש.

ראוי לציין שבשנת תשנ"ב הכינו קה"ת "קובץ מנהגי חב"ד בענייני היריון ולידה" והכניסו קובץ זה להגהה לרבי. בין כל המנהגים היה כתוב גם מנהג זה של פתיחת הארון, כשבכותרת היה כתוב "מנהג חב"ד". הרבי מחק את המילים מנהג חב"ד, כשבפועל מנהג זה לא נכנס כלל לחוברת.