שימוש בכספי צדקה

האם עוברים על "בל־תאחר" כשהכסף מונח בקופת הצדקה בבית?

החכמים הפליגו מאד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצות. ובכל התלמוד הירושלמי היא נקראת בשם 'מצוה' סתם. הסיבה לכך היא מפני שמצות הצדקה היא עיקר המצוות מעשיות ועולה בחשיבות על שאר המצוות. שכולן – מטרתן להעלות נפש החיונית שהיא המקיימת אותן ומתלבשת בהן לה'. ואין לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה. שבכל המצות, אין מתלבש בהן רק כוח אחד מנפש החיונית בשעת מעשה המצווה לבד, אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו – הרי כל כוח נפשו החיונית מלובש בעשיית מלאכתו או עסק אחר שנשתכר בו מעות אלו! וכשנותנן לצדקה, הרי כל נפשו החיונית עולה לה'. וגם מי שלא השקיע ועבד בפועל – מכל מקום הואיל ובמעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו החיונית, הרי נותן חיי נפשו לה'. לכן אמרו רז"ל שמקרבת את הגאולה, לפי שבצדקה אחת מעלה הרבה מנפש החיונית. מה שלא היה יכול לפעול במצות מעשיות אחרות^[1].

ראוי שתהיה בבית קופה מיוחדת לצדקה, בשביל שיהיה בבית כסף מצוי בשביל האנשים שאוספים צדקה, ומה טוב שתהיה קופה זו מחוברת לקיר דווקא^[2]. וכתבו הפוסקים שבקופת צדקה המוצבת בבית, אם היא שייכת למוסד כלשהו וישנו אדם הממונה על איסוף קופות הצדקה מן התורמים, אין עוברים משום "בל־תאחר" כל עוד לא בא האחראי; אולם בקופת צדקה שאינה מיועדת למטרה מסוימת וכשמצטבר שם סכום כסף, נותן ממנה למטרות צדקה מזדמנות, או שייחד את הקופה למטרה מסוימת ביוזמתו, ראוי שיאמר שאינו מתכוין להקדיש את המעות לצדקה עד שיבואו לידי המקבל^[3].

טוב לתת צדקה בקופה בפעמים רבות, הגם שהסך הכולל אחד הוא, כי הכל לפי רוב המעשה^[4], ועיקר זמן הנתינה הוא בבוקר קודם התפלה, ובערב שבת וחג יתנו גם עבור השבת או החג. וגם בשבת עצמה יש לקיים את מצוות הצדקה על ידי הכנסת אורחים עניים וכדומה^[5].

האם ניתן לתת הלוואה לנזקק מכספי הצדקה?

סכום כסף שייחד אותו לצדקה ועדיין לא בא לידי העניים או למוסד הצדקה, אפשר להשתמש בכסף לצורך הלוואה בין עבורו ובין לאדם אחר בתנאי שהלווה נאמן. כשיבואו אליו עניים יפרע מיד את ההלוואה ויתן להם את הצדקה, בשביל שלא יעבור על איסור "בל־תאחר". ואפילו אם הלווה את המעות לעני, ובאו אליו עניים אחרים, צריך הוא לפרוע את חובו, כיוון שהוא נדר לצדקה, ולא להלוואה. אבל אם אין באפשרות הלווה לפרוע חובו לקופת הצדקה, אין המלווה חייב לפרוע את חובו של הלווה מהכיס שלו, אולם אם ידע מראש שלא ניתן לסמוך על הלווה שיפרע חובו, כיוון שנהג שלא כדין בכספי צדקה, יש אומרים שעליו לשלם מכיסו^[6].

^[1] ע"פ תניא פל"ז.

^[2] התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 344.

^[3] ראה רמ"א יו"ד סרנ"ז ס"ג; פסקים ותשובות שם סי"א.

^[4] ראה אבות פ"ג מט"ו; אגה"ק סכ"א.

^[5] ספר המנהגים חב"ד ע' 7; וראה שיחות קודש תשמ"א פרשת נח סנ"ב.

^[6] טוש"ע ונ"כ יו"ד סרנ"ט ס"א; וראה פתחי תשובה יו"ד סרמ"ט סק"א בסופו; אהבת חסד ח"ב פי"ח בהגהה; פסקים ותשובות יו"ד סרנ"ט ס"א.