תורה שבעל פה בגאולה

האם ימשיכו לכתוב ספרים בזמן הגאולה, או שנשוב ללמוד את התורה שבעל פה רק בעל פה?

לכאורה יש צד לומר, שכשתבוא הגאולה ותתבטל הטומאה והשכחה מן העולם, לא יצטרכו לכתוב את התורה שניתנה למשה רבינו בעל פה, ובמילא שוב יחול האיסור לכתוב את התורה שבעל פה, כפי שהיה בתקופה שלפני רבינו הקדוש. יתירה מזו, אפילו מגילת סתרים, שהיו נוהגים לכתוב עוד לפני שהתירו לכתוב את המשניות, יהיה אסור (לכאורה) לכתוב, כיון שכלל לא יהיה שכחה!

לפי זה יש מקום לדון האם האיסור יהיה רק להדפיס דברים חדשים, או שאפילו את הספרים שכבר נדפסו בהיתר יהיה אסור להדפיסם מחדש.

אולם, באחת ההזדמנויות אמר הרבי, כי אף שלא יהיה צורך בכתיבה לעתיד לבוא, מכיוון שלא ישכחו כלל (וגם למטרות הפצה לכאורה לא יצטרכו להדפיס מכיוון שמשיח ילמד תורה את כל העם) מכל מקום תהיה מעלה בכתיבה, ש'יתווסף יותר בהבנת העניינים', וממילא יכתבו גם את התורה חדשה שתתגלה בגאולה.

גם הרמב"ם, שמביא את כל ההלכות כולל ההלכות שנוהגים לימות המשיח, לא הביא בספרו כלל את הדין שאסור לכתוב תורה שבעל פה, ויש המסבירים זאת בכך שלאחר ההיתר של רבינו הקדוש שוב אין בדבר כל איסור. הסבר נוסף הוא, שלדעת הרמב"ם דברי הגמרא האוסרים לכתוב תורה שבעל פה – אינם להלכה.

כך או כך, הצד השווה שבין ההסברים הוא, שגם בזמן הגאולה יהיה מותר לכתוב את התורה שבעל פה.