תענית אסתר ומנהג "אגרא דתעניתא"

על שום מה נקבעה תענית-אסתר?

יום י"ג באדר נקבע כ"תענית-אסתר"^[1], אף שלמעשה תענית זו אינה לזכר תענית שלושת הימים של אסתר^[2], שכן הללו חלו בחודש ניסן^[3], תענית זו נקבעה אפוא כזכר לתענית שהתענו בימי מלחמת היהודים להגן על נפשם בגלל גזירת המן; וכפי שנאמר^[4] "דברי הצומות וזעקתם"^[5]. ומבאר הרבי, שהטעם בפשטות ע"כ שנקראת התענית בשם "תענית-אסתר", משום שבי"ג באדר היו היהודים צריכים "לעמוד על נפשם"^[6], ומובן שלא יכלו להתענות, משא"כ אסתר שהיא היחידה שהיה ביכולתה לצום, ולכן נקבעה התענית שביום זה על שמה^[7].  בשנה זו, בה י"ג אדר (שני) חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי^[8].

מעלתה של תענית-אסתר היא, בכך שלא נקבעה על מאורע מצער, ולכן אף בזמן הגאולה כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר^[9], להיותו בדרגה כה גבוהה עד שאין בה חילוק בין גלות לגאולה^[10].

מהו טעמו של מנהג "אגרא-דתעניתא" ומתי יש לקיימו?

אודות ימי התעניות, אמרו חכמים: "אגרא-דתעניתא צדקתא"^[11], ופירש רש"י: "שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום"^[12], כלומר שעיקר השכר שמקבל האדם על התענית הוא תמורת הצדקה שמפרנס בה את העניים במוצאי הצום. ואכן מנהג קדום היה בקהילות ישראל גבאי-הצדקה היו הולכים עם הקופה בבית-הכנסת ביום התענית^[13]. וכתב החיד"א שיש רמז לזה, שבמילה "תענית" יש את המילה "עני" באמצע, ומחוץ לה המילה "תת", לרמז שיתנו לעני צדקה ביום התענית^[14].

בטעם מנהג "אגרא-דתעניתא" מבאר המהרש"א^[15] שכיוון שכתוצאה מהתענית חסך אדם כסף בכך שלא קנה מוצרי אכילה לסעודתו, לכן יש לתת סכום זה לצדקה, בכדי שלא יהנה מן הצום. נהגו לתת את כספי "אגרא-דתעניתא" בעת תפלת המנחה, כנרמז בהפטרת הצום "שמרו משפט ועשו צדקה"^[16], ויש שנהגו לתת בשחרית^[17].

בהזדמנויות רבות עורר הרבי על חשיבות המנהג^[18], וכי ביום התענית יש להרבות בנתינת הצדקה הן בכמות, והן באיכות^[19].

^[1] ראה תנחומא בראשית פ"ג; שאילתות דרב אחאי גאון, שאילתא עט – לפורים; טושו"ע ונ"כ או"ח סתרפ"ו.

^[2] אסתר ד, טז.

^[3] ראה מגילה טו, א; וראה פדר"א פ"נ; וראה שו"ע אדה"ז או"ח סת"צ ס"ב; תו"מ חכ"ב ע' 220 ואילך.

^[4] אסתר ט, לא.

^[5] רמב"ם פ"ה מהל' תעניות ה"ה.

^[6] ראה אסתר ח, יא-ב.

^[7] לקו"ש ח"ו ע' 371-2 בהע' ובשוה"ג שם.

^[8] שו"ע סתרפ"ו ס"ב.

^[9] ראה ישעיה נח, ה; וראה אגה"ת פ"ב.

^[10] ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 696.

^[11] ברכות ו, ב.

^[12] שם ד"ה אגרא.

^[13] וכמו שכתב המהר"א טירנא ב"סידור המנהגים" (מנהג ר"ח אייר אות ד).

^[14] שמחת הרגל על הגש"פ להחיד"א למוד ג' (סימני הסדר, רמז שני) "עורך".

^[15] ברכות שם ד"ה ואגרא.

^[16] ישעיהו נו, א; ראה תוד"ה הקורא מגילה כא, א; מטה משה סתשנ"ה; וראה א"ר סתקס"ו, סק"ב, שהטעם שנותנים בתפילת מנחה, ולא בבוקר, הוא כדי שיוכלו לשער מה שהיה אוכל ביום התענית וזה ייתן לעניים לערב.

^[17] מנהגי אמסטרדם.

^[18] ראה התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע' 460, ובהערה 35 שם.

^[19] ראה רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד; טושו"ע ונ"כ יו"ד סרמ"ט ס"ג; וראה לקו"ש חכ"ה ע' 471.