תפילה בכוונה

כותב הרמב"ם^[1]: "מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר^[2] "ועבדתם את ה' אלקיכם" – מפי השמועה למדו ש'עבודה' זו תפילה, שנאמר^[3] "ולעבדו בכל לבבכם". אמרו חכמים^[4]: אי זו היא עבודה שבלב? זו תפילה". ביטוי זה ("עבודה שבלב זו תפילה") הינו מקורו של הביטויים החסידיים: "תפילה בעבודה" ו"עבודת התפילה".

התפילה צריכה כוונה^[5]. ראיה לדבר מכמה מקומות:

1. במדרש נאמר^[6]: האומר "תפלה או ברכה בלי כונה כגוף בלא נשמה".
2. אחד מהדברים הנלמדים מתפילת חנה^[7]: "מדברת על ליבה . . ואשפוך נפשי לפני ה'" ואומרת הגמרא^[8]: "היא מדברת על ליבה – מכאן למתפלל צריך שיכוון ליבו".
3. כותב הרמב"ם^[9]: "חמישה דברים מעכבין את התפילה . . וכוונת הלב" וכן "כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה"^[10].
4. פוסק הרמב"ם^[11]: "מי שהתפלל ולא כיוון את ליבו יחזור ויתפלל" (להלכה לא פסק כך אדמו"ר הזקן שהרי "אף בחזרה קרוב הוא שלא יכוון, ואם כן למה יחזור"^[12]).
5. משמע מדברי אדמו"ר הזקן בספר התניא^[13] שהתפילה ללא כוונה אינה מתקבלת למעלה.

להלכה נפסק שצריכה להיות כוונה כללית בתפילה, שהתפילה היא ל-ה', וכן כוונה במקומות מסויימים כפסוק ראשון של קריאת שמע^[14].

^[1] משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה פ"א ה"א. הפיסוק הינו שלי.

^[2] שמות כג, כה.

^[3] דברים יא, יג.

^[4] תניא קונטרס אחרון ד"ה הוכח תוכיח.

^[5] לגבי מהות הכוונה ראה בלקוטי שיחות חלק כב עמ' 116, חלק לד עמ' 214, חלק לח עמ' 20, חלק כט עמ' 187.

^[6] ראה גם תניא ליקוטי אמרים פרק לח.

^[7] שמואל א, פרק א,ג ואילך.

^[8] ברכות לא, א.

^[9] משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה פרק ד.

^[10] משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה פרק טו.

^[11] משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה פרק יו"ד, וראה שם שאין זה בכל מצב וכבר האריך בזה הרבי בכה מקומות ואכ"מ.

^[12] שולחן ערוך אדה"ז סימן קא,א.

^[13] קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים, דף קנד,ב.

^[14] התוועדויות תשמ"ג, חלק א, עמוד 441. אגרות קודש חלק ח, עמ' שלב, חלק יד עמ' ס, חלק טו עמ' רלט.