ניקיונות הבית לפסח

מהיכן נובע מנהג ישראל להשקיע בניקיון הבית לפסח?

נאמר: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך"[1], וכן נאמר: "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם"[2], שני פסוקים אלו מלמדים שמי שעבר והשאיר את החמץ ברשותו בפסח, אף על פי שלא אכלו, עבר על שני איסורים אלו[3].

חז"ל שהיטיבו להכיר את תכונות האדם, לא הסתפקו בכך שהאדם יבטל או יפקיר את מוצרי החמץ לפני זמן איסורו[4] כשהם עדיין בביתו, על אף שמבחינה עקרונית מהווה הדבר מניעה מהאיסור[5]. חז"ל נמקו את הסתייגותם מאפשרות זו, בעובדה שפתרון זה אינו יעיל. ראשית, משום שייתכן שיהיו מוצרים יקרי ערך עליהם לא יוותר האדם בלב שלם[6]. שנית, הרגלו של האדם באכילת החמץ במשך השנה עלול להביאו להיכשל בלא מודע[7].

מסיבות אלו קבעו חכמים, שיש לפנות ולבער את החמץ מכל המקומות אליהם עשוי האדם להגיע בחג ובכך להצילו ממכשול[8]. עם זאת פשט המנהג והתקבל בכל תפוצות ישראל, שלא להסתפק רק בניקוי ההכרחי מעיקר הדין, אלא החמירו לשפשף את כל המקומות שבאים במגע עם חמץ במשך השנה, ומונעים כל גישה למקומות שלא הצליחו לנקותם[9]. כל זה כאמור מנהג ישראל הקדושים, שהחמירו על עצמם אף מעבר למחויב[10].

מהם המקומות בבית הדרושים ניקיון יסודי?

ולכן, כל מקום שהיה במגע עם חמץ במשך השנה וכן חפצי הבית השונים, שאינם נכללים במכירת חמץ, וכן בבית שנמצאים בו ילדים ותינוקות, צריך לשער את כל המקומות האפשריים שיכולים התינוקות להגיע לשם עם חמץ, כארונות ומגירות שנמצאים קרוב לרצפה, וכדומה, ולנקותם היטב; עם זאת יש להקפיד על כך שבריאותם של בני הבית לא תפגע גופנית ונפשית כתוצאה מחומרות יתירות[11], ועל כן מומלץ להיוועץ עם מורה הוראה אודות הדברים ההכרחיים לניקיון הבית כהלכה.

כותב אדמו"ר הזקן, "לא יאמר אדם כמה טורח פסח זה, כי רשע מה הוא אומר – מה העבודה הזאת לכם"[12]. ועל כן ראוי לשים לב, לא לומר בזמן ההשקעה והעבודה הקשורה עם ניקיון הבית, "כמה טורח פסח זה". וכבר המליץ הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדישוב את נוסח ה"יהי רצון" שאומרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה: "יהי רצון . . שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר . . ומן קשר"ק . . (התקיעה, שברים תרועה תקיעה- קשר"ק) וכך אמר: "אב מתוק אב רחום אם המלאכים היוצאים מן השופר שתקע לוי יצחק בן שרה חלשים המה, יבואו המלאכים הקדושים והבריאים שנבראו מהעבודה ויגיעה אשר עבדו ויגעו בני ישראל לפני פסח כאשר הם קראצן (=מגרדים) שאבן (=מחליקים) רייבן (משפשפים) קשרן-כשר'ן (מכשירים) את הכלים לכבוד חג הפסח להידור מצוה"[13], וימליצו טוב בעדינו אמן.

[1] שמות יג, ז.

[2] שם יב, יט.

[3] פסחים ה, ב; רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"א ה"ב.

[4] פסחים ו, ב.

[5] פסחים ה, ב.

[6] ר"ן ריש פסחים (א, א) ד"ה אלא וד"ה ומה שהצריכו.

[7] תוס' פסחים ב, א ד"ה אור.

[8] טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדה"ז או"ח סתל"א.

[9] רא"ש פסחים פ"ג ס"ב.

[10] שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ב ס"ל.

[11] ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"ב ע' תקכו.

[12] שו"ע אדה"ז או"ח סתס"ט ס"ה.

[13] לקו"ד ח"א ע' 260.