לכל ההלכה יומית
נאמר בגמרא שבית המקדש התחיל להיחרב לקראת סיום יום תשעה-באב, והיו אמנם שהחמירו לצום אף בעשירי באב, אולם להלכה נקבעה התענית בתשעה באב שאז החלה השריפה. וכיוון שרובו של בית המקדש נשרף בעשירי באב, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אף בעשירי באב עד חצות היום. ויש להימנע אף מלבישת בגדים מכובסים, שמיעת שירים, רחיצה במים חמים וברכת "שהחיינו", עד חצות היום, והשנה כיוון שחל י' באב ביום שישי מותר לכבס את הבגדים הנחוצים לכבוד השבת כבר מהבוקר, ובשעת הדחק החל מצאת הצום.
תענית כט, א. ירושלמי תענית פ"ד, ה"ו. טוש"ע ונ"כ או"ח סתקנ"ח. מ"א שם סק"א. כה"ח שם אות ח. מ"ב שם סתקנ"ח סק"ג. פסק"ת שם אות ד. לוח כולל חב"ד.