לכל ההלכה יומית
מעיקר הדין אין מדקדקים במעות פורים אלא כל הפושט יד נותנים לו. אך למעשה ראוי לתת לעניים ממש, וכתבו פוסקי זמננו, שמי שאין לו הכנסה ברורה שמאפשרת לממן את ההוצאות הכרחיות לו ולבני ביתו במשך שנה נחשב כ'אביון'. כמו כן גם מי שבדרך כלל מצליח לכלכל את בני ביתו, אלא שכעת הזדמנו לו הוצאות חריגות כגון חתונת בניו או להבדיל הוצאות רפואיות, ואיננו עומד בנטל ההוצאות, נחשב אף הוא ל'אביון' לעניין "מתנות-לאביונים"; אלא שכאמור כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו.
ראה ר"ן ורמב"ן ב"מ עח, ב; ריטב"א מגילה ז, א; מאירי שם; וראה טוש"ע ונ"כ יו"ד סרנ"ג, ס"ב; ערוה"ש או"ח סתרצ"ד ס"ג; מקו"ח (להחוות-יאיר) סתרצ"ד; הליכות שלמה פורים פי"ט אות כ; צדקה ומשפט פ"ב.