שכח אתה חוננתנו וטעם קודם הבדלה על הכוס האם יחזור ויתפלל?

אסרו חכמים לאכול שום דבר או לשתות במוצאי שבת, עד שיבדיל על הכוס, אף על פי שכבר הבדיל בתפילה. ואפילו לטעום מעט – אסור, כיוון שעיקר מצוות הבדלה הוא דווקא בתחילת זמנה סמוך לצאת השבת, לכן אסרו חכמים אפילו טעימה כלשהי משהגיע זמנה – בכדי שיקיימה בזמנה העיקרי. ולגבי שתיית מים קודם הבדלה, אף שמעיקר הדין מותרת – מנהגנו שלא לשתות אפילו מים קודם הבדלה.

מי שאין לו יין ואף לא שאר משקים הנחשבים כחמר מדינה, אם ידוע לו שלמחרת יהיה לו יין או חמר מדינה אסור לו לטעום מאומה עד שיבדיל למחרת ביום, ורק אם הגיע חצות היום שלמחרת ועדיין לא השיג רשאי לאכול. ואם הוא אדם חלש וקשה לו להתענות, מותר לו לאכול במוצאי שבת אם הזכיר הבדלה בתפילה ("אתה חוננתנו"). וכן מי שיודע כבר בצאת השבת שגם למחרת (עד חצות ) לא ישיג יין או חמר מדינה והזכיר הבדלה בתפילה – יכול לאכול מיד כיוון שבמקרה זה יצא ידי חובתו בהבדלה שבתפלה.

איסור הטעימה קודם ההבדלה מתחיל משיגיע זמן בין השמשות (אחר שקיעת החמה), כיוון שהוא ספק לילה. ואפילו אם התחיל לאכול או לשתות מבעוד יום (כשלא אכל פת בסעודה זו) – צריך להפסיק כשמגיע זמן האיסור. אבל אם אכל פת בסעודה זו שהחל מבעוד יום – אינו צריך להפסיק בהגיע זמן ההבדלה, אלא רשאי הוא להמשיך בסעודתו כמה שירצה אפילו לתוך הלילה, כיוון שהתחיל בהיתר.

מי ששכח והתחיל לאכול בזמן האיסור – צריך להפסיק מיד כשנזכר. ואם נטל ידיו לסעודה קודם שהבדיל, ונזכר לפני ברכת "המוציא" – יבדיל על הכוס בין נטילת ידיים ל"המוציא". אך אם נזכר לאחר שבירך המוציא, לפני שטעם פרוסת המוציא – יטעם ממנה מיד ואחד כך יבדיל, שהרי אם יבדיל מתחילה תהא ברכת המוציא לבטלה, כיוון שיצטרך לשוב ולברך המוציא מחמת ההפסק הרב בין הברכה לטעימה, ולכן יטעם מיד מן הפת ויבדיל.

סעודת שבת שהסתיימה לאחר השקיעה ומברכים ברכת המזון על הכוס, אם אינו רגיל לברך ברכת המזון על הכוס לא ישתה ממנה אלא ימתין ויבדיל על אותה הכוס. ולגבי סעודת שבע ברכות שנמשכה וברכת המזון היא לאחר השקיעה, נחלקו האחרונים האם אפשר לשתות מהכוס של ברכת המזון לפני ההבדלה, אלא שלמעשה נוהגים לשמור את הכוס ולשתותה לאחר הבדלה.