הלכה יומית

המתפלל בבית הכנסת שהנוסח שם שונה מנוסח האר"י ז"ל שרגיל בו, יתפלל לעצמו בנוסח האר"י ז"ל, אך יחד עם זה יזהר שלא לבלוט בזה שמתפלל בנוסח שונה. ואם מוכרח הוא להיות שליח ציבור – כאשר הוא 'חיוב' – ותפילתו בנוסח שונה ממה שמתפללים הציבור בבית כנסת זה ויודע ששינוי הנוסח עלול לגרום למחלוקת – עליו להישמר מלגרום מחלוקת בענין זה.

אם נפסלה טליתו בשבת, או נודע לו בשבת על כך שהיא נפסלה ומתבייש להתפלל ללא טלית ואין לו אפשרות לשאול טלית כשרה, רשאי להתעטף בטליתו הפסולה בלי ברכה, אך אם ידע כבר מערב שבת שטליתו נפסלה – אסור לו להתעטף בה.

לגבי התפלה בהברה האשכנזית בה התפללו רבותינו נשיאנו, כותב הרבי, שההברה איננה כמו נוסח התפלה, דהיינו שהתפלה בנוסח רבותינו היא הנוסחה המובחרת, עם זאת לגבי ההברה אין צורך להעדיף את ההברה האשכנזית המקובלת בחב"ד, כי מבחינה הלכתית אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כמנהג אבותיו. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל התפילה תהא בהברה אחת ולא לערב הברות שונות בתפלה (גם לא באמירת 'שם השם').

מי שנפסלה הטלית קטן שלו בבית הכנסת או ברשות הרבים, אינו חייב לפשוט אותה מיד מפני כבוד הבריות, אלא ימהר וילך לביתו ויפשטנו, ואפילו עוסק בדבר מצוה יפסיק וילך לפשוט את בגדו שנפסל; למרות שמבטל הוא מצות עשה של תורה בכך – שלובש ארבע כנפות בלא ציצית, עם זאת, כיון שגדול כבוד הבריות התירו זאת במקרה זה בו אינו עושה איסור בידיו אלא המצווה נדחית ממילא.

טעה ובירך על הלחם 'בורא מיני מזונות' יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור שוב ולברך 'המוציא לחם מן הארץ'. כמו כן אם טעה ובירך על הלחם 'שהכל' או 'בורא פרי האדמה' יצא ידי חובה, ואינו צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם טעה ובירך על הלחם 'בורא פרי הגפן' או 'בורא פרי העץ' לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולברך 'המוציא', ואם טעה בברכה אחרונה ובמקום ברכת המזון בירך בורא נפשות או מעין שלוש, לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך ברכת המזון.

טעה ובירך על מיני מזונות "המוציא לחם מן הארץ" – אם בירך על מאפים שבשעת קביעת סעודה עליהם יכול ליטול את ידיו ולברך עליהם "המוציא", יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך שוב, ואם בירך "המוציא" על מאפים שגם בשעת קביעת סעודה עליהם ברכתם תמיד תהיה "מזונות" – לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך "מזונות". טעה ובירך על מיני מזונות "שהכל" יצא ואינו צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם טעה ובירך ברכת "הגפן" או "העץ" לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך.

הבא לשתות משקה שברכתו "שהכל" וסבר שהוא יין, והתחיל לברך "הגפן" וקודם שסיים ברכתו התברר לו שאינו יין וסיים "שהכל", יצא. ואם סיים "בורא פרי הגפן", אם יש לפניו יין ודעתו היתה לשתות ממנו ישתה מהיין שלפניו בכדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, אבל אם לא היתה דעתו לשתות מהיין לא יצא בברכת בורא פרי הגפן. ואם טעה ובירך על היין "שהכל" או "העץ" – יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך שוב. טעה בברכה אחרונה ובמקום לברך בברכה מעין שלוש "על הגפן" בירך "על המחיה" או "על העץ" , יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך "על הגפן", אבל אם בירך "בורא נפשות" לא יצא וצריך לברך "על הגפן".

טעה ובירך על פירות האדמה "שהכל" יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך שוב, אבל אם טעה ובירך על פירות האדמה שאר ברכות – לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך "האדמה". פירות האדמה שיש מחלוקת מה ברכתם, אף על פי שפסק ההלכה הוא שמברכים עליהם בורא פרי האדמה, אם ברך עליהם "העץ" יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך שוב. ואם טעה בברכתם האחרונה ובמקום לברך "בורא נפשות" בירך ברכה מעין שלוש לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך.

טעה ובירך על פירות האילן "האדמה" או "שהכל" יצא ידי חובתו, אך אם ברך ברכה אחרת צריך לחזור ולברך בורא פרי העץ, חוץ מענבים שאם בירך עליהם "בורא פרי הגפן" יצא ידי חובתו מפני שהענבים הם בכלל הגפן.

דברים שברכתם האחרונה "בורא נפשות", וטעה וברך ברכת המזון או "על המחיה", במקום "בורא נפשות", לא יצא ידי חובתו. מי שאכל תמרים ובמקום לברך "על העץ" ברך ברכת המזון או ברכת "על המחיה", יצא – מפני שהם סועדים את הלב. מי שאכל דבר מה ובברכה אחרונה ברך בטעות "על הגפן" – לא יצא ידי חובתו, אבל אם אכל ענבים יצא ידי חובתו מפני שהם בכלל הגפן. אכל פירות האילן שאינם משבעת המינים, ובמקום לברך "בורא נפשות" בירך "על העץ" יצא ידי חובתו ואין צריך לחזור ולברך, אבל אם אכל פירות משבעת המינים ובמקום לברך "על העץ" ברך "בורא נפשות" צריך לחזור ולברך.

קשר של תפילין הלכה למשה מסיני, שלאחר שהכניס הרצועה לתוך המעברתא יעשה קשר כמין דלי"ת בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד, להשלים אותיות שד"י עם השי"ן שבבית של ראש. וטוב להיזהר להשלים את השם כסדרו, דהיינו שמתחילה יעשה את השי"ן ואחר כך את הקשר של ראש, וקשר של יד אחר כך – כסדר אותיות השם. כמו כן לאחר שבודק התפילין יש לפתוח את הקשר ולעשות אותו מחדש כשהרצועה מושחלת בתוך המעברתא, ולא להשחיל את הרצועה עם הקשר הקיים כבר (מצד החשש של "'תעשה' ולא מן העשוי").

מיד אחרי הברכה יהדק את הרצועה של תפילין של יד בתוך הקשר ובכך יהדק את התפילין אל ידו, לאחר מכן כורכים שני פעמים סביב התיתורא, כך שיחד עם הרצועה המהדקת את התפלה אל היד – יהיה כמין שי"ן. אחר כך כורכים שבע כריכות על הזרוע בסדר זה: חצי הכריכה העליונה ומותירים מעט רווח, אח"כ כורכים שתי כריכות שלמות קרובות זל"ז, ושוב מניחים מקום פנוי מעט, ועושים עוד ארבע כריכות שלמות, וחצי כריכה באלכסון (כלפי כף היד), וכורכים פעם אחת על כף היד (כצורת אות ד' הפוכה). בשלב זה מפסיקים מהנחת התש"י, ומניחים תפילין של ראש. את הרצועות של תפילין של ראש ישלשל שיהיו תלויים מלפניו – הרצועה הימנית בימין והרצועה השמאלית בשמאל.