הלכה יומית

בקשר לטבילה נאמר בתורה "אך מעין ובור מקווה מים", מפסוק זה למדו חכמים את ההגדרות שצריך להיות במקווה. אחד הדינים שנלמדו מפסוק זה הוא שכל המים צריכים להיות במקווה בבת אחת בעת הטבילה; ולכן כשהמים זורמים אי אפשר לטבול במקווה. במקרה שהמקווה עולה על גדותיו והטבילה עשויה להוציא חלק מן המים, למרות שעדיין ייוותרו במקווה כשיעור 40 סאה, יש פוסקים שהחמירו בכך והחשיבו זאת ל'זוחלין' – מים הזוחלים הפסולים לטבילה מפני שאינם עומדים במקומם. למעשה, ראוי להחמיר ולהוציא ע"י דלי מים מהמקווה שהמים לא יצאו בשעת הטבילה, או לטבול בזהירות שהכניסה לתוך המים לא תוציא חלק מהמים. 

נחלקו הראשונים במקרה שהיה הפסק בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש, האם יצטרך לברך רק "על מצות תפילין" או שיצטרך לברך שוב גם "להניח תפילין" כיוון שיש דעה שאומרת שיש לברך שתי ברכות על התפילין. ונפקא מינה לאדם שמניח רק תפילין של ראש האם צריך לברך רק "על מצות תפילין" או גם "להניח תפילין". למעשה, נהוג במקרה שמניח רק תפילין של ראש  – לברך רק "על מצות תפילין", כיון שמלכתחילה תיקנו חכמים רק ברכה אחת לתפילין.

מאז שנאמר לעשו "ועל חרבך תחיה", ראו חכמים צורך לנהוג בזהירות מפני הגוי ואסרו לעשות עסקים מסוימים עמהם מחשש זה. עם זאת, כתבו הפוסקים מספר היתרים לכך, א. כאשר עובדים בחברה רשמית והם מפחדים שייתפסו ע"י המנהל. ב. באם האדם משוה את עצמו בעיני הגוי כאדם חשוב. לגבי נסיעה עם גוי ישנו היתר נוסף, כשהיהודי אומר לו שצריך להגיע למקום רחוק יותר מהמקום שאליו הוא צריך להגיע, במצב זה, הגוי יחכה קרוב לסוף הנסיעה בכדי לבצע את זממו, וכאשר בפועל ירד מהרכב מוקדם יותר הגוי לא יספיק להזיק לו. יש מהפוסקים שכתבו שאיסורים אלו אינם נוהגים בגויים שביננו ובפרט שאימת המלכות עליהם, אלא שלנוכח המצב העכשווי באה"ק ראוי לנקוט במשנה זהירות.

חכמים תקנו ליטול ידיים בבוקר כהכנה לתפלה, למעשה אנו נוהגים ליטול ידיים פעמיים – מיד כשמתעוררים, ולאחר ההתארגנות סמוך לברכות השחר. אנו נוהגים שהנטילה הראשונה לא תהיה ע"י הכיור, אלא בעודו על המיטה. ומובא בשם ר' זושא מהאניפולי להקפיד שלא להוריד את הרגלים מהמטה בבוקר לפני נטילת ידים כנאמר "יתייצב על דרך לא טוב רע לא ימאס", כלומר כאשר מתייצבים ודורכים על הארץ במצב "לא טוב" -קודם נטילת ידיים- לא ניתן אח"כ למאוס ברע. משום כך אנו מקפידים להכין מראש קודם השינה, קערת וספל מים לנטילת ידיים ע"י המטה.

כתוב בתורה "ולא יראה בך ערות דבר" למדו מכך חכמים שכאשר יש ענין של ערוה אז אסור שיהיה "דבר", כלומר, דיבור בדברי תורה, יתירה מזו, כוונת הדברים היא שכל מקום בגוף שדרכו להיות מכוסה – צנוע, אסור להתפלל וללמוד לידו מכיון שעצם החשיפה של מקומות בגוף שדרכם להיות מכוסים -ובכללם שיער האשה- יכולים להביא לידי הרהור עבירה. בנוגע לגויים, אע"פ שנכתב בהם 'בשר חמורים בשרם', כלומר, שהגוף שלהם הוא כמו גוף של בהמה, והרי ליד בהמה אין בעיה ללמוד ולהתפלל לבד מחזיר, עם זאת, מכיון שכאן עיקר הבעיה היא ההרהור לכן גם כשעומד מול גויים שאינם בצניעות צריך להימנע מלהתפלל, אלא יחפש מקום צדדי ושם יתפלל.