הלכה יומית

בעת קידוש לבנה אומר איש לרעהו "שלום עליכם", והלה משיבו "עליכם שלום", שלוש פעמים, וניתן לומר "שלום עליכם" גם לילד לפני בר מצוה (וגם אותם יש לחנך באמירת "שלום עליכם"). נוהגים שגם המקדש את הלבנה שלא בציבור, יתור אחר שלושה אנשים לומר להם 'שלום עליכם', ולפחות לאדם אחד (ויאמר לו שלוש פעמים 'שלום עליכם').

אם הלבנה מכוסה בענן דק באופן שנראים לאורה רוב הדברים הרגילים להיראות לאורה בלי הסתר הענן (וזריחתה ניכרת על גבי הקרקע), רשאי לברך עליה. לכתחילה אין להתחיל לומר את הברכה אם משער שהלבנה תתכסה בעננים באמצע ברכתו. ואם התחיל לברך ולאחר מכן התכסתה – מסיים הברכה ויצא ידי חובתו.

לצורך 'עירוב תבשילין', לוקחים חלה או לחמניה שלימה בשיעור של 'כביצה' (54 גרם), ותבשיל חשוב כגון מנת דג או בשר בשיעור של 'כזית' (27 גרם), ומניחים אותם במקום שמור במשך כל החג בתנאים נאותים שיאפשרו לאכול מהם בשבת. אחר כך לוקח בעל הבית את הפת והתבשיל ומזכה בהם לאחרים ע"י שייתנם לאחר (לכתחילה יש לזכות ע"י אדם שאינו מבני ביתו (ואפשר ע"י בנו הנשוי )), ויאמר לו שמזכה בזה לכל הרוצה לסמוך על עירוב זה, הזוכה נוטל את העירוב בידו ומגביהו טפח ומחזירו לבעל הבית, ומברך בעל הבית על מצוות עירוב, ואומר את הנוסח המובא בסידור שמשמעותו שיוכל לעשות כל צרכי שבת בחג.  

בעת הברכה עצמה ("אשר במאמרו"), לא יענה כלל אמן או "עליכם שלום" (אא"כ לאדם נכבד שמותר אף באמצע הברכה), אך בשאר נוסח קידוש לבנה יענה את כל ה'אמנים' על אמירת קדיש או ברכה. האוחז באמצע עניין בפסוק – אם אינו יכול למהר להגיע לסיום העניין ולענות עם הציבור – יפסיק ויענה. אלא שאחר כך יתחיל שוב מתחילת הפסוק. ואם אמר לו חברו 'שלום עליכם' לא יענה באמצע פסוק, אלא יסיים את הפסוק ואז יענה.

עירוב התבשילין מועיל ומאפשר לבשל בחג עבור השבת, רק בתנאי שהמאכל מוכן וראוי לאכילה כבר ביום-טוב עצמו, כך שעקרונית יהיה ניתן לאכול את המאכל שבישל בחג כבר ביום-טוב עצמו. ולכן באם רוצים לבשל עבור השבת יש לוודא שיהיה המאכל מוכן קודם השבת, ובאם לא אסור להכינו. 

לכתחילה יתפלל ערבית ואחר כך יקדש הלבנה, אך אם לא הספיק לקדש עד קרוב לסוף הזמן ויש חשש שיהיו עננים ולא יוכל לקדש באותו חודש – יקדש הלבנה ואח"כ יתפלל. ומי שאיחר לבית הכנסת ומצא את הציבור מקדשים כבר הלבנה אחרי שהתפללו ערבית – מוטב שיקדש בציבור לפני ערבית, אלא אם כן אמור להיות לאחר מכן מנין נוסף לקידוש לבנה.

נחלקו הפוסקים האם ברכת התורה דינה כברכת המצוות וכברכת הנהנין שאין להפסיק בינה ובין קיום המצווה או ההנאה, ולמעשה נהוג שלאחר הברכה מיד אומרים את פסוקי ברכת כהנים ומשנת "אלו דברים שאין להם שיעור", אולם ברכה זו בתקפה על כל היום כשם שברכות השחר נאמרות פעם אחת ביום, על אף שהסיח דעתו מאמירת הברכה. ואף אם ישן באמצע היום נהוג שלא לברך ברכת התורה קודם הלימוד לאחר שהתעורר. אך שינת הלילה נחשבת כשינת קבע כאשר זוהי שינתו העיקרית, והמתעורר ממנה החל מחצות הלילה עליו לברך ברכת התורה קודם הלמוד. ואם היה ער כל הלילה ללא הפסקה מברך ברכת התורה רק לאחר עלות-השחר, אך אם היה עסוק בלמוד אינו חייב להפסיק למודו, ורק כאשר הפסיק יברך לפני ששב ללמוד.

מי שכבר התפלל תפלת שחרית, ונזכר שלא ברך ברכות התורה קודם התפלה לא ישלימם לאחר התפלה, שכן יצא ידי-חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם", כיוון שתוכנה הוא מעין ברכת התורה "ותן בלבנו .. ללמוד וללמד", ולכן, מי שלא ברך ברכת התורה קודם התפלה, ראוי שילמד מעט תורה מיד לאחר תפלת העמידה, כדי לסמוך את הלימוד לברכה על התורה.

כל הפירות שסחטן, אין ברכת מימיהם בורא פרי העץ אלא שהכל. אבל היין מפני חשיבותו שסועד ומשמח הלב קבעו לו ברכה לעצמו והיא בורא פרי הגפן. וכאשר שתה מן היין כשיעור רביעית (שהוא 86 מ"ל), מברך לאחריו ברכה מעין שלוש (ולכתחילה לא ישתה משיעור 'כזית' ועד שיעור של 'רביעית').

יין שנשתנה טעמו לטעם חומץ מברך עליו שהכל נהיה בדברו – גם אם נשאר בו ריח היין, כיון שהשתנה טעמו לרעה. וכן אם עירב בו משקה אחר עד שאיבד את טעם היין מברך עליו שהכל נהיה בדברו. אבל אם נשאר בו טעם היין – גם אם הוא מריח כריח החומץ או שעירב בו משקה אחר ונשאר בו טעם היין מברך עליו בורא פרי הגפן (ולא יוסיף על היין יותר מחצי, וי"א שמים יכול להוסיף עד 3/4 מהכמות של היין. וביין הנמכר מעורב בו כבר הרבה מים, ואין להוסיף).

המעוניין לשתות יין ומשקים שונים, יברך ברכה ראשונה על היין בורא פרי הגפן וכל שאר המשקאות נפטרים בברכה זו, ולא יברך על שאר המשקאות. ובתנאי שהמשקאות היו לפניו בעת הברכה, או שהיה בדעתו אף עליהם בשעת הברכה; וכן השומע קידוש מאחר וטעם מהיין, אינו מברך על שאר משקים ששותה, אבל אם לא טעם מהיין צריך לברך.

השותה יין ושאר משקים אם שתה שיעור של רביעית מהיין, יברך ברכת מעין שלוש על היין ויפטור בזה גם את שאר המשקאות. ואם לא שתה רביעית מהיין אך שתה רביעית מהמשקה הנוסף יברך בורא נפשות למרות שלא בירך ברכה ראשונה על המשקה (מפני שהוא נכלל בברכת בורא פרי הגפן). ואם גם מיתר המשקאות לא שתה רביעית – יש אומרים שהמשקאות מצטרפים זה לזה לשיעור רביעית ויברך ברכה אחרונה ברכת 'בורא נפשות'.