עש"ק פרשת ויקהל פקודי – החודש תשפ"ג

בכל יום לפני הברכה על הטלית והעיטוף בה, צריך לבדוק את חוטי הציצית, ובפרט את החוטים שעל הכנף והכריכות – שמא נקרעו ונפסלו. ואף על פי שבדק את הציצית אתמול צריך לחזור ולבדקם היום ואין אומרים שהנם בחזקת כשרות לעולם כיוון שמצוי שייחתכו מסיבות שונות, ולכן תקנו חכמים שיבדוק בכל יום. ואף את ציציות הטלית קטן יש לבדוק בכל יום, ונכון לבדקם בכל מקרה.

מנהגנו שמניחים את הטלית בעודה מקופלת על הכתף הימנית, כשארבע הכנפות מונחים כלפי מטה, וכך בודקים ומפרידים את הציציות, ובתוך כך אומרים את הפסוקים: "ברכי נפשי את ה' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת. עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה". ורק בגמר הבדיקה מורידים את הטלית מהכתף ומתעטפים בה.

גם בשבת צריך לבדוק את חוטי הציציות, אך נזהרים שלא להדק את הקשר מחמת איסור קושר בשבת, ולכן ראוי שבעת הבדיקה יחזיק הבודק את הקשר בידו וכך לא יתהדק הקשר וכן יהיה לו היכר שהיום שבת ולא יבוא להדק את הקשר.

אף על פי שהלובש טלית צריך לבדקה קודם שיברך, מי שקראוהו לעלות לתורה, וצריך להתעטף בטלית רשאי ללבוש הטלית בלא בדיקתה וסומך על חזקת כשרותה מבדיקתה אתמול, משום טורח-הציבור הממתינים לו. כמו כן מי שהתאחר מלבוא לבית הכנסת, ועד שיפריד ויבדוק הציציות לא יספיק להתפלל עם הציבור אינו צריך לבדקן אלא סומך על חזקת כשרותה.

מי שבדק את הטלית אינו צריך לבדקה בשנית באותו היום, ואף על פי שהסיר את טליתו והסיח דעתו מללבשה עוד, ואחר כך באמצע היום החליט ללבשה בשנית – אינו צריך לבדקה (ומותר אף לצאת עמה לרשות הרבים בשבת ללא בדיקה) וזאת משום שהטלית נותרת בחזקת כשרות – שהרי חוטי הציציות היו שלמים באותו היום כשבדקן בבוקר.

אף על פי שתקנו לבדוק את הטלית בכל יום מבלי להסתמך על חזקת כשרותה, מכל מקום כתבו הפוסקים שבמקרה שבדק את הטלית (כשהסיר אותה מעליו) והניחה בנרתיקה ולמחרת מצאה כמו שהניחה, אין צריך לחזור ולבודקה למחרת כשמתעטף בה, שהרי ודאי לא נפסלו הציציות בינתיים.