האם בשבת שחלה ביום שאמור להיות בו תענית, אלא שהתענית נדחית ליום ראשון, יש למעט באכילה ושתיה?

לא, אין למעט כלל, ואדרבא יש להוסיף ולהרבות באכילה ושתיה לשלול כל חשש, של אבילות ותענית בשבת, וכדברי כ"ק אד"ש: "כיון שיום השבת הוא יום רצון״, ״חמ­דת ימים אותו קראת״, ועד שקשור עם הגאולה .. לכן, כשחל בו יום התענית, לא שייך בו ענין ה״צום״ הקשור עם החורבן והגלות, כי אם הענין ד״ששון ושמחה״ הקשור עם הגאולה. וענין זה מודגש בהאכילה ושתיה ביום התענית שחל בשבת, שמצוה ״לענגו בעונג אכילה ושתיה", ״דגים גדולים .. בשר ויין" .. שבזה מודגש לא רק שלילת העינוי דהעדר האכילה ושתיה, הענין הבלתי ־ רצוי דיום התענית, אלא גם (ובעיקר) השמחה והתענוג שבאכילת בשר שמן ושתיית יין ישן (שאולי י״ל שביום התענית שחל בשבת צריך להוסיף בזה יותר מבכל שבתות השנה, כדי לשלול הקס״ד של מיעוט בזה בגלל יום התענית)". ואפילו לגבי סעודה שלישית - סעודה מפסקת בשבת תשעה באב כותב כ"ק אד"ש: "עד שאפילו בנוגע לסעודה השלישית (בתשעה באב שחל בשבת) סעודה המפסקת - הדין הוא ש"אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו".