האם יש עניין לכסות את המזונות בהתוועדות בשבת?

יש שנוהגים כך והרבה לא נזהרין בזה והכל תלוי בהבא לקמן:

יש שלושה טעמים לכיסוי הפת בשבת בעת הקידוש
1. יקרא דשבת דהיינו להראות שסעודה זו באה אך ורק לכבוד שבת , ובאופן רשמי הקידוש מכריז את השבת ואם הלחם מונח על השולחן לפני הקידוש , נראה שהיה כאן בלי קשר לשבת ולכן מכסים אותו , ומגלים הלחם אחרי הקידוש על מנת להראות שהוא בא לכבוד שבת. (טעם היוצא מפרק ערבי פסחים בסוגיא של פורס מפה ומקדש )

2. כדי שלא יראה את פת את בושתו , כי ברכת המוציא לפני ברכת הגפן בסדר הברכות , והיות וכאן מקדשים קודם מסתירים את הפת. (מבואר בירושלמי)

3. לזכר המן שהיה מכוסה מלמטה ומלמעלה (תוספות בערבי פסחים )

המ"ב בסימן רעא וכן הרבה פוסקים הביאו כל הטעמים , ויש פוסקים שכתבו שעיקר הטעם הוא שלא יראה הפת את בושתו (כערוך השולחן בסימן רצט ) ויש פוסקים שהביאו את טעם המן כטעם עיקרי (עיין אשל אברהם בוטשאטש בסוף סימן רעא.

אדמו״ר הזקן בסימן רעא(סעיף יז וגם לפני זה בדין פורס מפה ומקדש) הביא טעם אחד בלבד והוא טעם (א) דהיינו להראות שהפת בא לכבוד שבת, ורק הוסיף בסוף הסעיף שכדי לעשות זכר למן מכסים אותו מלמטה ולמעלה.

בפוסקים הביאו הרבה חילוקי דינים היוצאים מהטעמים הנ״ל ונתעכב רק על שתים מהם.

1) כשעושים קידוש בבית הכנסת אחרי שחרית , כדי לצאת ידי חובת קידוש שחייב להיות במקום סעודה , אוכלים מיני מזונות (עיין באורך סימן רעג , ובפרט בהגהה בשולחן רבנו סימן קפח סעיף י ובשו״ת צ״צ ועוד) הרבה פוסקים כתבו שרק לטעם שלא יראה הפת בושתו יש לכסות את המזונות ,כי ברכת בורא מיני מזונות, לפני ברכת הגפן משא״כ לשאר הטעמים. ולכן לשיטות החוששים לטעם זה , ובפרט למי שטעם זה עיקר , יש לכסות מזונות, ולפי זה לשיטת רבנו שהשמיט טעם זה , לא צריך לכסות מזונות, והכן הקילו כמה פוסקים חשובים לא לכסות מזונות. אבל לדעתי אינו מוכרח כלל , כי גם לטעם יקרא דשבת יתכן לומר שצריך לכסות מזונות , בפרט במקרה זה שיוצאי בקידוש במקום סעודה עם מזונות , בפרט שכמה פוסקים (עיין בסימן רעא באשל אברהם ס״ק ז מהלבוש ) טוענים שמטעם זה יש לכסות את כל המאכלים של הסעודה או שכדאי להביאם (הסלטים וכו׳) רק אחרי המוציא (כדי לא לעשות הפסק בן קידוש למוציא כנפסק בסימן רעג) ובמילא פשוט שצריך לכסות מזונות . והכן כמה נזהרים להביא סלטים רק אחרי המוציא אבל יש חולקים על זה כי יתכן שהחמירו רק בפת או במזונות שבהתוועדות , כי בהם יוצא ידי חובת קידוש.
2) לטעם דלא יראה הפת בושתו יש לכסות החלות שלפני המקדש , אבל שאר הלחמים המונחים רחוק ממנו או בצלחת של שאר המשפחה , אין כלל צורך לכסותם , אבל לטעם המן וכן לטעם יקרא דשבת (הטעם העיקרי של אדמו״ר הזקן , יש לכסות את כל הלחמים שעל השולחן (ובהתוועדות את כל המזונות לדעתי)

לסיכום , כדאי להחמיר לכסות את המזונות בעת הקידוש בהתוועדות (והמקילין בזה יש להם על מי לסמוך), ויש לכסות את כל הלחמים שעל השולחן.