לכל השו"ת
יש הנוהגים לקרוא פסוקים אלו בניגון כמו של מגילת איכה: בפרק ב' פסוק ו': "עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". בפרק ג' פסוק ט"ו: "והעיר שושן נבוכה". בפרק ד' פסוק א': "ומרדכי ידע .. זעקה גדולה ומרה". בפרק ד' פסוק ג': "שק ואפר יוצע לרבים". בפרק ד' פסוק ט"ז: "וכאשר אבדתי אבדתי".
מקור:
הרב מנחם כהן
פעולות שאלה ותשובה
לכתחילה יש להתחיל את הסעודה בבוקר, מפני כבוד השבת. ויש להיזהר שלא לשכוח להתפלל תפלת מנחה. אם לא הספיק בבוקר יאכל סעודת פורים בשעות הצהרים המוקדמות, וישתדל להתחיל לפני תחילת שעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה), כדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון. אם גם את זה לא הספיק, יאכל לאחר מכן. אך ראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה, כדי שיוכל לנהוג על פי הסדר הרגיל: ברכת המזון, תפילת ערבית, קידוש וסעודת שבת. האוכל סעודת פורים לאחר חצות, ראוי שיתפלל מנחה לפני כן.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
אמנם לכתחילה המצווה היא לתת בו ביום, כי עיקר מטרתו הוא שיהיה לאביונים גם עבור הוצאות סעודת פורים, אך בפועל אם לא הספקת, יש לתת לעניים גם אחרי פורים.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
כמה פעמים הורה כ"ק אד"ש שאחד מהנוכחים יקיים "לבסומי עד דלא ידע" ויוציא את שאר המסובים ידי חובה. אך אין הכוונה שיוציא את המסובים ידי חובת הגוף המוטלת עליהם, אלא שעי"ז יוסיפו שאר הנוכחים בשמחה, ויקל עליהם לעשות כן בעצמם.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
מכיוון שחברו נהנה ושמח מהמשלוח מנות בפורים, השולח יצא ידי חובה.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל הראל
