
שאלות ותשובות
50 תוצאות
-
האם אפשר לעשות סעודת פורים חלבית עם דגים?
-
האם אומרים ועל הניסים בשושן פורים בעיר ספק מוקפת חומה?
-
האם ניתן לאכול את סעודת פורים לבד?
האוכל סעודת פורים לבד יצא ידי חובה, אך מצווה לקיים את הסעודה יחד עם אנשי ביתו וחבריו, כדי להרבות בשמחה, שכן כשאדם סועד לבדו, אינו יכול לשמוח כראוי.
לעמוד השאלההרב מנחם מענדל ויינר
145 צפיות -
האם למנהגנו לובשים בגדי שבת בפורים?
-
האם מותר לקרוא את המגילה כשבעל הקורא שומע בהקלטה באוזניות את הקריאה והוא קורא בקול מתוך מגילה כשרה?
העיקר הוא שהשומעים ישמעו קול אדם ולא מהאוזניות. אם הבעל קורא עצמו קורא בקול זה בסדר.
לעמוד השאלההרב שמעון פרבר
333 צפיות -
האם מתאים שהילד יתחפש לבעל חיים טמא?
לא ראוי, על פי דברי הרבי שיש לתת לילדים להתחפש רק לדמויות חיוביות וטהורות.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
581 צפיות -
האם מותר להפעיל מכונת כביסה בשושן פורים?
-
האם יש דרך שאוכל לעשות מבצעים ולזכות אנשים בקריאת המגילה בשני ימי הפורים?
באם מזכה יהודים ביום ט"ו שבלעדיו לא היו שומעים את המגילה כגון שמגיע ליהודים שלא מגיעים לבית כנסת ואין בעל קורא אחר אתו שיקרא להם, כדאי שיקרא להם הוא. אבל על מנת להקטין את השאלה כמה שיותר, יש לו להיות בליל י"ד ויום י"ד בעיר ואז כל היום עושה מבצעים ואין כלל שאלה בכך כמובן, ובליל ט"ו יהיה בירושלים עד למחרת, ויקרא להם בלא ברכה. אבל אם יש בעל קורא אחר מבני ירושלים, מוטב שהוא יקראה להם.
לעמוד השאלההרב מיכאל שלמה אבישיד
1368 צפיות -
האם מותר לבן ירושלים להסתפר בי"ד אדר?
כן, מותר. לבני ירושלים אסור במלאכה וכדומה רק בליל ט״ו ויום ט״ו.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
540 צפיות -
תושב ערי הפרזות העולה לירושלים, כיצד ינהג לגבי פורים?
א. תושב ערי הפרזות ("בן עיר") שיצא מביתו לירושלים ("כרך") לפני ליל י"ד, או אפילו בליל י"ד לפני עלות השחר, והתכוון להמשיך לשהות בירושלים עד לאחר עלות השחר של יום ט"ו - הפך דינו להיות כ"בן כרך", וצריך הוא לקיים את כל מצוות היום יחד עם תושבי ירושלים ביום ט"ו. גם אם חזר לביתו ביום ט"ו לפני שקיים את מצוות היום, נותרה עליו החובה לקיימן באותו יום. ב. הגיע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד וכוונתו היתה לחזור לביתו לפני עלות השחר של יום ט"ו, בין אם אכן חזר לביתו, ובין אם בפועל החליט להמשיך להישאר בירושלים - יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. וראוי שיקיימן גם בט"ו, אך לא יברך על קריאת המגילה. ג. היה בעירו בעלות השחר של יום י"ד, התחייב לקיים את כל מצוות היום ביום י"ד. ואם לאחר מכן יצא לירושלים על מנת לשהות שם בעלות השחר של יום ט"ו - ישנה מחלוקת ראשונים האם צריך לקיים שוב את מצוות היום בט"ו, ולכן יקיימן שוב מספק, אך לא יברך על קריאת המגילה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
410 צפיות -
באיזה יום חוגגים פורים בשכונת רמות בירושלים?
-
תושב ירושלים שמגיע לערי הפרזות, כיצד ינהג לגבי פורים?
א. תושב ירושלים שהגיע לערי הפרזות לפני עלות השחר של יום י"ד, והתכוון להישאר שם עד לאחר עלות השחר שליום ט"ו, וכך עשה, הפך הוא ל"בן עיר", ומקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. ב. התכוון להישאר עד יום י"ד ולחזור לירושלים לפני עלות השחר של יום ט"ו, וכך עשה - מתחייב הוא שוב במצוות היום ביום ט"ו ללא ברכה, ולכן למעשה יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. ג. היה בירושלים בעלות השחר של יום י"ד, ורוצה לצאת לערי הפרזות ולהישאר בהם עד יום ט"ו, יש לו להימנע מכך לכתחילה, כי לדעת כמה פוסקים יהיה פטור בין ביום י"ד ובין ביום ט"ו. ואם נצרך לצאת לצורך גדול, יקיים את מצוות היום הן בי"ד והן בט"ו, ובשניהם ללא ברכה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
225 צפיות -
האם במקומות הסמוכים לערים 'המסופקות' שבהם קוראים מגילה יומיים (כגון טבריה וצפת) נוהגים גם כן יומיים?
לפי דעת רוב האחרונים, וכן אנו נוהגים - לא החמירו חכמים מספק לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר, אלא בערים אלו עצמן, ולא במקום הסמוך להן או נראה מהן. הטעם לכך הוא משום שגם עצם הדין שנוהגים יומיים הוא מספק ואינו לכל הדעות, המקומות עצמם שנויים במחלוקת והדין שהמקומות הסמוכים לעיר או נראים ממנה נחשבים כחלק ממנה, הוא חידוש, ולא חידשו זאת חכמים אלא בעיר שהיא ודאי מוקפת חומה מימי יהושע. אולם, במקומות אלו כמו בשאר המקומות יש להרבות בו בשמחה ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה שהרי "מעלין בקודש".
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
435 צפיות -
מקומות הסמוכים לספק מוקפת חומה, האם נוהגים במצוות פורים אף בט"ו?
מסופר בגמרא: "חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר". כלומר, האמורא חזקיה הסתפק האם טבריה הייתה מוקפת חומה מימות יהושע, ומספק קרא את המגילה בי"ד באדר ואף בט"ו. והרבה כתבו שיש לנהוג כך, אלא שבט"ו קוראים במגילה ללא ברכה מחמת הספק. והיו שהוסיפו ואמרו שיש לנהוג אף את יתר מצוות פורים. ולגבי "ועל הניסים" כתבו שאין לאמרו. ודנו הפוסקים לגבי מקום הסמוך למקום שיש בו ספק האם גם בו יש לנהוג כך ביום ט"ו. והרבה כתבו שלא נוהגים, משום שגם המקומות המסופקים שנויים במחלוקת. אולם יש להרבות בו בשמחה, ולא רק במקומות אלו אלא בכל מקום, ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה על פורים ש"מעלין בקודש".
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
655 צפיות -
האם עכו נחשבת כעיר שחוגגים בה פורים רגיל או פורים בט"ו אדר?
חוגגים ביום י"ד, ומספק חוגגים גם בט"ו, אך את המגילה קוראים ביום ט"ו בלי ברכה.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
479 צפיות -
מתי מקיימים את מצוות סעודת פורים כשפורים חל בערב שבת?
לכתחילה יש להתחיל את הסעודה בבוקר, מפני כבוד השבת. ויש להיזהר שלא לשכוח להתפלל תפלת מנחה. אם לא הספיק בבוקר יאכל סעודת פורים בשעות הצהרים המוקדמות, וישתדל להתחיל לפני תחילת שעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה), כדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון. אם גם את זה לא הספיק, יאכל לאחר מכן. אך ראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה, כדי שיוכל לנהוג על פי הסדר הרגיל: ברכת המזון, תפילת ערבית, קידוש וסעודת שבת. האוכל סעודת פורים לאחר חצות, ראוי שיתפלל מנחה לפני כן.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
459 צפיות -
האם לאדם הנמצא בערי הפרזות, מותר לעשות מלאכה בשושן פורים?
-
האם מותר להסתפר בפורים?
-
מהם מנהגי פורים קטן?
אין אומרים תחנון בפורים קטן ובשושן פורים קטן, וכן במנחה שלפני כן – יום י"ג אדר א', בין בערי הפרזות ובין בירושלים. אך מותר לעשות מלאכה כרגיל. ולעניין אבלות ר"ל, כל דיני אבלות נוהגים בפורים קטן (ובשושן פורים קטן). בימים אלו אין מתענים, וכן חתן וכלה ביום החופה אינם מתענים, אלא מקדימים ומתענים ביום שלפניו – י"ג אדר א', והרוצה להתענות ביום החופה, יעשה כהוראת רב. יש להרבות קצת בסעודה ביום פורים קטן, "וטוב לב משתה תמיד", ושמחת פורים קטן צריכה להיות שמחה בטהרתה, כיוון שאינה מעורבת בעניין אחר כמו בפורים בו יש אף את קיום מצוות הפורים. מי שאמר בטעות בפורים קטן "ועל הניסים", אינו צריך לחזור ולהתפלל.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
868 צפיות -
בקביעות שפורים חל בערב שבת ושושן פורים בשבת, מהם מנהגי ט"ז באדר בערי הספיקות וערי הפרזות?
בערי הספיקות מקיימים את כל מצוות הפורים ביום י"ד, כולל קריאת-התורה ואמירת "ועל -הניסים". בשבת אין מוסיפים "ועל-הניסים" וקוראים בתורה ומפטירים את הקריאה הרגילה של פרשת-השבוע מבלי להוסיף את קריאת-התורה של פורים. וביום ראשון ט"ז באדר אין אומרים תחנון, ויוסיפו לקיים שוב את מצוות סעודת-פורים ומשלוח-מנות, וראוי גם שיתנו שוב מתנות-לאביונים. בערי הפרזות: בשנת תשמ"א שהייתה קביעות זו עורר הרבי שיהודים בכל מקום יצטרפו לשמחת ירושלים ויוסיפו בדברי שמחה של תורה, באהבת ישראל, ועריכת כינוסים לחיזוק היהדות. ואם מתאים הדבר אף ישלחו משלוחי-מנות, ויתנו מתנות-לאביונים.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
297 צפיות -
מהו סדר "פורים המשולש"?
ביום שישי י"ד אדר, קוראים את המגילה בברכה ונותנים מתנות-לאביונים, ואין אומרים "ועל-הניסים" וכן אין קוראים בתורה. בש"ק ט"ו אדר, אומרים "ועל-הניסים", מוציאים שני ספרי-תורה, ובספר השני קוראים "ויבוא-עמלק" ומפטירים שוב את הפטרת פרשת "זכור". אין אומרים "אב-הרחמים" ו"צדקתך", וראוי להוסיף בסעודה (או סעודה נוספת, אפילו בלא נט"י) באופן שניכר לכבוד פורים. ביום ראשון ט"ז אדר, אין אומרים תחנון, אין אומרים "ועל-הניסים" ואין קוראים בתורה. עיקר סעודת פורים (כולל החיוב "לבסומי"), מנהג התחפושות, ומצות משלוח-מנות הם ביום זה. ויש שכתבו, וכן הזכיר הרבי מה"מ, שראוי לתת מתנות-לאביונים גם ביום זה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
619 צפיות -
בן ירושלים שהגיע בבוקר ט"ו למקום שחוגגים פורים בי"ד ועדיין לא שמע מגילה צריך לקרוא לעצמו?
-
האם מישהו שחגג פורים פרזות יכול לקרוא מגילה לאנשים בשושן פורים?
לא, (אלא אם כן אין אף אפשרות שאדם אחר שמחויב במצוה יקרא להם, ואז יקרא בלא ברכה).
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
362 צפיות -
האם בן ירושלים יכול לקרוא מגילה בליל ויום י"ד לדרים בערי הפרזות?
בן ירושלים הישן בליל י"ד בירושלים, אינו יכול להוציא ידי חובה את הדרים בערי הפרזות, ביום י"ד. וכן בן עיר פרוזה הישן בעירו, אינו יכול להוציא ידי חובה את הדרים בירושלים, ביום ט"ו – כיוון שהוא עצמו אינו חייב ביום זה במצוות פורים. (אלא אם כן אין אף אפשרות שאדם אחר שמחויב במצוה יקרא להם, ואז יקרא בלא ברכה).
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
304 צפיות -
האם מותר להסתפר בפורים שחל ביום שישי?
לכתחילה אין להסתפר בפורים שחל בערב שבת, אך במקום הצורך ניתן להקל לכבוד השבת, ואין בזה חילוק אם מסתפר בעצמו או על ידי אחרים.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
344 צפיות -
האם מותר לגזור ציפורניים בפורים שחל בערב שבת?
נכון לדאוג שלא יזדקק לגזור את ציפורניו בפורים שחל בערב שבת, אך אם שכח לגוזזם לא ייכנס מנוול לשבת, אלא יגזזם.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
449 צפיות -
האם בקריאת מגילה צריך לקרוא כל מילה יחד עם הבעל קורא שקורא את המגילה או רק להקשיב?
לפי ההלכה מספיק רק להקשיב, אך הרבי נוהג לומר יחד עם הבעל קורא, כמובן רק מי שיש לו מגילה כשירה ויודע לקרוא את כל המילים נכון ללא טעויות, כמו כן יש להיזהר לקרוא בקול שישמיע לאוזניו אך לא בקול חזק יותר שלא לבלבל אנשים שמקשיבים לבעל קורא.
לעמוד השאלההרב שלום דובער טאלר
855 צפיות -
אנחנו מארגנים קריאת מגילה בקניון הומה אדם, האם ניתן לקרוא את המגילה ברמקול כדי שיוכלו כולם לשמוע?
לא, אין להשתמש ברמקול כיוון שרמקול הוא קול מתכתי ולא קול אדם, ולרוב הדיעות אין יוצאים ידי חובת קריאת המגילה כששומעים ברמקול.
לעמוד השאלההרב שלמה יצחק פראנק
1089 צפיות -
האם מותר לקרוא מגילה בישיבה?
כשהקריאה בציבור צריך הקורא לעמוד מפני כבוד הציבור. כשקורא בלי מנין גברים יכול לשבת.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
47 צפיות -
האם אפשר לצאת ידי חובה מקריאת מגילה ללא טעמים?
בדיעבד כן, רק שלא ישנה את המשמעות, כגון במקום נופל לקרוא נפל וכיו"ב, (הרבה פעמים אדם שלא יודע לקרוא את המגילה עם טעמים, גם לא ידע לקרוא ללא טעויות שמשנות משמעות, ולכן יקרא רק כשאין ברירה אחרת, ויעמיד אדם אחר לידו שיעקוב טוב מתוך מגילה מודפסת שלא עושה טעויות).
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
851 צפיות -
האם מותר לכתוב עם עיפרון טעמים במגילת אסתר?
מותר לכתוב טעמים על המגילה אפילו בדיו אם אין מי שיודע לקרוא כראוי בלי סימון הטעמים. אבל לכתחילה אין לנקד או לכתוב טעמים. ואין הבדל לעניין זה בין כתיבה בעיפרון או בדיו.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
82 צפיות -
האם מותר שיהיו על המגילה בשטח שמסביב למילים ציורים וקישוטים, מדובר כמובן במגילה כשרה בדיו על קלף?
אף שזה לא פוסל את המגילה, ראוי ונכון שלא יהיה שום דבר על המגילה מלבד פסוקי המגילה הקדושים.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
48 צפיות -
באיזה פסוקים במגילת אסתר בנוסח חב"ד קוראים במנגינת איכה?
יש הנוהגים לקרוא פסוקים אלו בניגון כמו של מגילת איכה: בפרק ב' פסוק ו': "עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". בפרק ג' פסוק ט"ו: "והעיר שושן נבוכה". בפרק ד' פסוק א': "ומרדכי ידע .. זעקה גדולה ומרה". בפרק ד' פסוק ג': "שק ואפר יוצע לרבים". בפרק ד' פסוק ט"ז: "וכאשר אבדתי אבדתי".
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
200 צפיות -
האם מותר לעבוד בפורים, אם מדובר בעבודה שמקבלים עליה שכר גבוה בהרבה מהשכר הרגיל?
אף אם מעיקר הדין היה אולי מקום לדון ולהתיר לעבוד בכזה רווח גדול, אך למעשה יש להמנע מכך, כיוון שהעושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה.
לעמוד השאלה675 צפיות -
הקורא במגילה להוציא אחרים ידי חובה, מי צריך לברך את הברכות?
מי שכבר יצא ידי חובה בעצמו וקורא להוציא אחרים, אם אחד השומעים יודע לברך עדיף שהוא יברך את הברכות, ויוציא את שאר השומעים ידי חובה. אם אין מהשומעים מי שיברך, יכול הבעל קורא לברך, אף שכבר יצא ידי חובה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
494 צפיות -
האם מברכים ברכת "הרב את ריבנו" לאחר קריאת המגילה, גם כשאין עשרה אנשים?
-
הביאו לי כסף בפורים כשליח לתת מתנות לאביונים ושכחתי לתת בו ביום האם אפשר להשלים ולתת אחרי פורים?
אמנם לכתחילה המצווה היא לתת בו ביום, כי עיקר מטרתו הוא שיהיה לאביונים גם עבור הוצאות סעודת פורים, אך בפועל אם לא הספקת, יש לתת לעניים גם אחרי פורים.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
885 צפיות -
מהם ארבעת פסוקי גאולה שהקהל קוראים בקריאת המגילה?
"איש יהודי..", "ומרדכי יצא.." , "ליהודים היתה אורה..", "כי מרדכי היהודי.." וכן נוהגים (הקהל) לומר את עשרת בני המן בנשימה אחת.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
253 צפיות -
האם גם הציבור ששומע את המגילה צריך לקרוא בנשימה אחת את עשרת בני המן?
את עשרת בני המן גם הציבור צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש' עד לאחר תיבת 'עשרת'. אך בדיעבד אם לא קרא בנשימה אחת יצא.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
325 צפיות -
האם צריך לשלוח משלוח מנות על ידי שליח?
באם אפשר, נוהגים לשלוח "משלוח מנות" באמצעות שליח, ובשליחות זו נוהגים להשתמש גם בקטנים.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
628 צפיות -
אדם שהביא משלוח מנות לחבירו ולא מצא אותו, והניח לו ליד הדלת, האם יצא ידי חובת משלוח מנות?
הביא משלוח מנות לבית חבירו ולא מצאו, אינו יוצא ידי חובה בהנחת המשלוח ליד ביתו.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
371 צפיות -
האם ניתן לתת שוברים למסעדה בתור משלוח מנות?
לא, משלוח מנות צריך להיות אוכל ממש, ולא דברים שניתן לקנות בהם אוכל.
לעמוד השאלההרב שרגא נתן דהן
579 צפיות -
מגילה שיש בה כמה אותיות או כמה מילים מחוקות האם זה פוסל את כל המגילה או שהמגילה נשארת בכשרותה ואפשר לברך עליה?
אם זה לא עניין שלם, המגילה כשרה לברכה, כמובן שעדיף מגילה אחרת אם יש.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
378 צפיות -
האם לימון (בשיעור כזית) נחשב למנה במשלוח מנות?
-
האם בקבוק יין נחשב מנה למשלוח מנות או שצריך דוקא שני מיני מאכל?
-
אם נתתי לאשה ולגויה משלוח מנות והם מחליפות זה נחשב שהם קיימו את המצווה?
-
האם הבעל יוצא ידי חובה כשהוא נותן משלוח מנות לאשתו?
-
אדם שאין לו אפשרות לשמוע קריאת מגילה בפורים, האם עליו לברך שהחיינו במשלוח מנות ומתנות לאביונים?
אף שבברכת שהחיינו במגילה מכוונים גם על שאר מצוות היום, אך אדם שלא שומע מגילה מכל סיבה שהיא לא יברך על שאר המצוות שהחיינו, כיוון שלא מודגש במצוות אלו חג הפורים אלא זה דבר שרגילים בכל יום ויום.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
356 צפיות -
מה הדין של אדם שיושב שבעה בפורים?
פורים נחשב כשבת לעניין אבילות, היינו שנחשב במניין שבעה, ונוהג רק אבלות שבצינעא, אינו יושב על הקרקע ונועל נעליו הרגילות, האבל הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית ושחרית ולשמוע קריאת המגילה בלילה וביום.
לעמוד השאלה490 צפיות -
האם משאירים את המגילה פתוחה בברכת הרב את ריבנו בסיום הקריאה?
כדאי ונכון שישאירו את המגילה פתוחה בשעת אמירת הברכה שלאחריה, שעי"ז ימשיכו עניני המגילה להאיר בגילוי, ויפעלו תוספת אור בהברכות. אמנם מנהג כ"ק אד"ש להתחיל לכרוך את המגילה מיד עם סיום הקריאה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
320 צפיות