
שאלות ותשובות
27 תוצאות
-
מי שאינו מתפלל עם הציבור האם אומר את י"ג מדות הרחמים?
המתפלל ביחיד לא אומר את י"ג מידות הרחמים ואפילו לא בקריאה עם טעמים כקורא בתורה, ומובא בשם הרבי הרש"ב שאמנם בפה לא אומרים אך יש להרהר במחשבה.
לעמוד השאלה465 צפיות -
האם אומרים תחנון בחודש סיון?
-
בנפילת אפיים האם החזן צריך לשבת על כיסא או שיכול לעמוד ולהישען על עמוד התפילה?
-
כאשר אני מתפלל בבית כנסת לא חב"די בתאריך שלמנהג חב"ד אין אומרים תחנון, ובבית הכנסת כן אומרים, כיצד עלי לנהוג?
-
האם לא אומרים תחנון בתפילת שחרית בבית כנסת שתיערך בו ברית בצהריים גם כאשר בעלי הברית לא נמצאים בשחרית?
-
האם יש עניין לומר תהילים יומי עם תפילין של רש"י?
-
האם מותר להפסיק בין שמונה עשרה לתחנון?
את אמירת תחנון ונפילת אפים צריך לומר מיד אחר התפלה, אבל אם הפסיק ועסק בדברים אחרים אחר התפלה שוב אין תחינתו נשמעת כל כך לכן אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. ומכל מקום אין צריך להיזהר אלא מלהפסיק ולעסוק בדברים אחרים לגמרי אבל שיחה מועטת אין לחוש.
לעמוד השאלההרב יוסף יצחק זלמנוב
216 צפיות -
כאשר התחילו לומר תחנון, ונכנס חתן לבית הכנסת האם צריך להמשיך באמירת התחנון?
-
בתפילת שחרית, במניין שאמרו תחנון, ואח"כ נכנס חתן לבית כנסת, האם יאמרו "למנצח יענך"?
-
אם יש חתן בבית כנסת, אבל לא מתפלל איתנו במנין האם אומרים תחנון?
המנהג בפועל שאין אומרים תחנון גם אם החתן לא מתפלל במנין, ואף אם יש כמה חדרים בבית הכנסת כולם נפטרים מתחנון.
לעמוד השאלה170 צפיות -
האם יש עניין שחתן ביום חופתו לא יבוא לבית הכנסת, כדי שכל הקהל לא יפסידו את אמירת התחנון?
מנהג זה שהחתן נמנע לבוא לבית הכנסת כתב אדמו"ר הזקן בלשון "יש מקומות שנוהגין", כלומר שזה תלוי במנהג. כיום מקובל שהחתנים כן מגיעים לבתי הכנסת.
לעמוד השאלה543 צפיות -
במקום שאין ספר תורה, נופלים אפיים (עם היד) בתחנון?
-
התפללתי בבית כנסת חסידי ולא אמרו תחנון בשחרית, בסיום התפילה הסתבר שזה בגלל הילולא של צדיק, האם עלי להגיד כעת תחנון?
-
היה חתן בבית כנסת והציבור לא אמרו תחנון, החתן כבר הלך ואני עדיין בתפילה האם אני צריך לומר תחנון?
-
אני מתפלל כמעט בקביעות תפילת מנחה בבית כנסת ליד ביתי ואין נוהגים לומר שם תחנון, איך עלי לנהוג שם?
-
מהי ההנהגה הראויה בעת נפילת-אפים?
נפילת-אפיים נוהגת רק במקום שיש בו ספר-תורה וכפי שנאמר (יהושע ז, ו): "ויפול על-פניו לפני ארון ה'", וכל מבנה בית-הכנסת נחשב כמקום שיש בו ספר-תורה. במקום שאין ספר-תורה אומרים את המזמור בישיבה מבלי לכסות את הפנים ויש נוהגים ליפול גם כשאין ס"ת, וי"א שכך מנהג הרבי. בעת נפילת-אפיים יש להרכין את הראש ולהשעינו על זרוע היד, בבוקר כשמניחים תפילין בשמאל נופלים על יד-ימין -ואיטר שמניח בימין נופל בשמאל- ובמנחה נופלים על יד-שמאל. בעת נפילת-אפיים נוהגים לכסות את הפנים בבגד, ואין מסתפקים בכיסוי הראש ביד, מפני שהיד והפנים שייכים לגוף אחד, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו. יחיד המתפלל בביתו כשמתפלל בשעה שהציבור מתפללים בבית-הכנסת יכול ליפול עמהם בשעה שהם נופלים, שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.
לעמוד השאלההרב אברהם מזרחי
597 צפיות -
האם יש ענין לומר תהילים אחרי התפילה דוקא במנין?
תקנת רבותינו נשיאינו לומר בציבור בכל יום – בין בחול ובין בשבת – את שיעור התהלים היומי כפי שספר התהלים מחולק לימי החודש. לכן, גם מי שסיים את תפילתו לפני הציבור – ימתין באמירת שיעור התהלים, ויתחיל לאומרו יחד עם הציבור.
לעמוד השאלההרב פנחס קדיש
662 צפיות -
האם מי שמתפלל במניין שלא אומרים בו תחנון ואומרים בו הלל ביום העצמאות, צריך להגיד איתם?
אין לומר הלל, תגיד תחנון בזמן שאומרים הלל, יש להשתדל לעשות זאת באופן שלא יביא למחלוקת.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
77 צפיות -
כיצד ינהג המתפלל במניין בו אומרים "לדוד ה'" רק לאחר "עלינו"?
חז"ל למדו כי ארבעים הימים, מראש-חודש אלול ועד יום-הכיפורים, הם ימי רצון. בין מנהגי ימים אלו שמנו הפוסקים, הוא מנהג אמירת מזמור "לדוד ה' אורי" בסיום תפלות שחרית ומנחה, עד מנחה של הושענא רבה שמרומזים בו מועדי תשרי. ויש המנמקים את התחלת המזמור כבר מתחילת חודש אלול, משום שבמזמור זה ישנם י"ג שמות ה', המרמזים על י"ג מידות הרחמים שמאירים החל מר"ח אלול. וכמה שיטות נאמרו אודות זמן אמירתו, ומנהגנו לאמרו בשחרית לפני אמירת "קווה" ובמנחה לפני "עלינו לשבח". אלא שכותב הרבי, שהמתפלל במקום שאומרים "לדוד ה'" לאחר "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר כך יאמר "לדוד ה'".
לעמוד השאלה1454 צפיות -
בנוגע לנפילת אפיים בתפילה, האם מותר לעשות כשיש חולצה ללא שרוולים ארוכים?
בנפילת אפיים צריך שיהיה דבר שחוצץ בין הפנים לארץ. גוף האדם לא נחשב לחציצה לענין זה, לכן צריך שרוול או טלית שיחצוץ בין הפנים לארץ. יש נוהגים לשים את הרצועה של ראש בין הפנים לארץ בתור חציצה. ומוטב לשים בגד כל שהוא, מגבת, מפית וכדומה.
לעמוד השאלה481 צפיות -
אדם הלומד בבית כנסת, האם עליו לומר 'עלינו לשבח' עם ציבור המתפללים?
אדם שעסוק בתפילה גם במקומות בהם מותר לענות, או אם עסוק בלימוד יכול לא להצטרף לציבור לאמירת 'עלינו לשבח'. ואינו דומה לעניית קדיש או אמירת מודים וקדושה. ורק אדם שנכנס לבית כנסת ואינו עסוק בתפילה או לימוד, והציבור אומר 'עלינו', עליו להצטרף ולומר עם הציבור, והוא כידוע מטעם דרך ארץ. חשוב לציין, ש״ועל כן״ הוא חלק בלתי נפרד מ"עלינו לשבח" ברוב הסידורים, והוא נלקח מהמוסף של ראש השנה, ולכן הרמ״א שכותב (בסימן קלב) שאומרים עלינו במעומד הכוונה עד אחרי "ועל כן", וכן משמע מזה שהרמ״א כתב שאומרים קדיש יתום אחרי עלינו, וקדיש יתום הוא אחרי הקטע השני, ולכן פשוט שהוא בכלל "עלינו".
לעמוד השאלההרב מיכאל שלמה אבישיד
540 צפיות -
במקרה שהחזן אמר בטעות קדיש בשחרית לפני אמירת תחנון, האם צריך לחזור ולומר שוב קדיש אחר אמירת התחנון?
-
התחלתי מנחה לפני השקיעה וכשסיימתי שמונה עשרה כבר היה אחרי השקיעה האם אפשר להגיד תחנון?
-
האם המתפללים בבית בו נמצאת הכלה ביום חופתה, אומרים תחנון?
-
האם מנהג חסידי חב"ד לכרוע בעלינו, היות שמפי השמועה שאדמו"ר הרש"ב כרע בעלינו?
-
מתחת לבית הכנסת שאני מתפלל מנחה יש אולם שמחות. האם אנחנו לא צריכים לומר תחנון בכל פעם שיש ברית באולם?
-
אומרים תחנון כשיש הטפת דם ונתינת שם?
אם זה תינוק שעושים לו רק הטפת דם, אין לומר תחנון. אם זה מבוגר שיש ספק במילה שלו, יש לומר.
לעמוד השאלה122 צפיות