שאלות ותשובות

לא, אבל יש איזה תועלת שיזכרו את היארצייט.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מי שמיקל יש לו בשופי על מי לסמוך כי לא כל דברי רבי יהודה נלקחו למעשה לרוב עמך בית ישראל, אבל בכל זאת בדין זה ישנם הרבה שמקפידים, ואלו המקפידים נזהרים בזה ביציאה מחוץ לעיר הדורשת תפילת הדרך.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראוי לצאת באור יום כמובא בגמרא בתחילת מסכת פסחים, אך אם צריך לצאת דווקא בערב ואין זה מקום סכנה, אפשר לצאת, ויאמרו תפילת הדרך אם צריך.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרמ"א כותב כי יש חרם קדמונים שאין לצרף אדם שהיכה את חברו למניין עשרה, אך כאשר המכה מתחרט ומבקש שיתירו לו (ובמידת הצורך מוכן לקבל מה שיפסקו לו בית דין) מספיק שלושה אנשים רגילים כמו בהתרת נדרים.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי התבטא בשלילה על עניינים כאלו ובלשונו "כלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו, וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים".

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כיון שכולנו טמאי מתים ולא ברור מה המיקום המדויק של כל חלק מבית המקדש ולכן לא ניתן לדעת עד איפה מותר להיכנס בכלל וכ"ש כטמאי מתים. וכבר פסקו גדולי הפוסקים לא לעלות בזמן הזה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הדבר אסור. בדבר זה כלולים שני איסורים: 1. איסור מסחר במאכלות אסורות, ואיסור זה חל על כל דבר שמיועד לאכילה והתורה אסרה את אכילתו . 2. בנוסף, יש איסור מיוחד על גידול חזירים בכל מקום, וזה חל גם אם מגדלים אותם שלא לצורכי אכילה.

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הגר״ח נאה כותב בספרו שיעורי תורה שאצבע הוי 2 סנטימטר.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

נאמר: “החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה”. ומבאר הרמב"ן בדרשותיו, שכיוון שהתורה צוותה לקרוא לניסן החודש הראשון ולאייר שני, ציווי זה חל גם כיום, אלא שבנוסף משתמשים אף בשמות החודשים עמם עלו ישראל מבבל, על שם הגאולה מבבל "לזכור ששם עמדנו ומשם הוציאנו ה’“. אלא שכתבו הפוסקים שדבריו של הרמב"ן לא הובאו כהלכה למעשה אלא בדרשותיו, והראיה שחז"ל לא תקנו בשטרות למנות לפי חודשי התורה. מה גם ששמות החודשים עמם עלו בני ישראל מבבל נקבעו ע"י כנסת הגדולה ברוח הקודש ועל כן אין לזלזל בהן, ואף בברכת החודש מברכים את החודש בשמות החודשים שעלו מבבל.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

יש בזה גרסאות שונות, ולכן לא הקפידו.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

פרשת וזאת הברכה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

במקום שזקוקים לכך, בוודאי. לזכות יהודים בתפילה כראוי.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראינו אצל כ"ק אד"ש שהגארטל מגיע עד לסוף הסירטוק.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן, הרבי כותב: "על פי הכתוב ישעי' (כה טז כה) אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד - נכון שאבן הפנה תהי' בדוקא אבן אשר בידי שמים (אף שאחרי זה אפשר להוסיף עלי' גם מלט וכו' ענינים שבידי אדם). והרי מתאים זה גם להענין ברוחניות - שהתחלת ויסוד כל בנין ודבר הוא נתינת כח מלמעלה ואתערותא דלעילא".

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר גם למבוגר, אין בזה חשש כלל.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר לשבת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשאלה זו של עריכת רשימה ממוספרת, אם יש בה משום האיסור למנות את עם ישראל, דן באריכות גדולה הר"א וולדיבררג בספרו ציץ אליעזר, ומביא שם שאם עורכים טבלה ממוספרת ואחר כך ממלאים בה את השמות, אין איסור. כי האיסור הוא כשסופרים את הגופים של הנספרים כשהם עומדים מול הסופר אותם. ומביא עוד היתרים כאשר זה לצורך מצווה וכדומה שמותר לספור ע"י דבר אחר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

רק אם הקוסם מסביר לנוכחים שהכל זריזות ידיים ואין זה קסם או כישוף אמיתי אפשר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי הריי"צ הורה לעשות דווקא שם חברת תהילים עולמית.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהתוועדות של יד כסלו תשל"ט, הרבי הורה לנגן ד' בבות.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חכמים: "החובל בעצמו, אע"פ שאינו רשאי, פטור". וביארו בגמרא שהדבר שנוי במחלוקת-תנאים, ולהלכה הכריעו רוב הראשונים שהדבר אסור, ולכמה ראשונים איסור חבלה בעצמו הוא מן התורה. ויש שהוכיחו שמותר לאדם לחבול בעצמו כפי שמסופר בגמרא שכשרב חסדא הלך בין הקוצים הרים את בגדיו שלא יקרעו, אף-על-פי שבכך היה נשרט גופו, ונימק זאת בעובדה שגופו יכול להתרפאות, אך בגדיו לא יחזרו לעצמם ויבוא לידי איסור "בל תשחית". אולם יש שהבהירו את דבריו שרק חבלה שיש בה צורך מותרת כפי שלימד רב חסדא, אך חבלה סתם ודאי אסורה, משום שאסור לאדם לחבול בעצמו. דנו הפוסקים בהגדרת חבלה שהיא לצורך המותרת. חבלה לצורך רפואי הכרחי כגון בניתוח ודאי מותרת, כדברי חז"ל על הפסוק "ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפאות. אלא שהפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם ניתוחים קוסמטיים להסרת מומים נכללים בהיתר זה. יש שכתבו שחבלה האסורה היא רק כשהיא דרך בזיון, אך לצורך נוי מותר כשאין סכנת-נפשות בדבר. אלא שבניתוח ללא צורך אמיתי כגון גברים שרוצים לשפר את המראה, יש לזכור שקיים איסור לחבול בעצמו ללא צורך, ובפרט שיתכנו שאלות של איסור "לא-ילבש" האוסר על גבר להידמות לאשה, ולכן יש להיוועץ ברב לפני כל טיפול לגופו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

בנוגע לבריאות השיניים ישנם מספר עניינים מרבותינו נשיאנו ומהם: א. "ע"י אכילת המצה יתרפא ויהיו לו שיניים בריאות...". ב. בשעת קידוש לבנה, כשאדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה אומר 'כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה' שם את ידו הקדושה על השיניים ואמר: 'ולא יהיה לי כאב שיניים לעולם', ושם אז את ידו על השיניים. ג. בדיקת הציצית (ולספור אחד, שניים, שלוש וכו') היא סגולה לשיניים. ד. לכוון בשעת ברכת הציצית בראשי התיבות "להתעטף בציצית" שהם ל"ב חוטי הציצית והם סוד ל"ב נתיבות חכמה.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

שונות

אין חובה, יש הנוהגים שהראש יהיה לכוון הדלת שלא ידמה למת, סוג של העין הרע, ומאן דלא חייש לית ליה למייחש.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מובא שגם נשים וקטנים יקפידו על כך אף שאינם במצוות תפילין.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לשיטת הרמב"ן וסיעתו שמצות ישוב הארץ נוהגת בזמן הזה, כלול בה גם לנטוע ולזרוע בא"י, ולכן ר' ינאי נטע 400 כרמים בארץ ישראל.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מפורש בתורה שמותר, בנוגע לתפילת אברהם עבור אבימלך. וראה בשו"ת בית שערים שהאריך בזה ומסיק שמותר, וכאשר הגוי מבקש זאת'- זה אף קידוש השם. ולהעיר ממש"כ החיד"א "ולפי מ"ש המקובלים טוב דלא יקלל לגוי". וכן ראינו מעשה רב, בגויים שבאו להתברך מכ"ק אד"ש.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשולחן ערוך כתוב שאין ללבוש ב' בגדים יחד, אך מופיע בספרים שגם אין לפשוט שני בגדים יחד.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש התר להוריד קעקוע, אף שבכך חובל בגופו.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הכוונה לפסיעה בין רגל לרגל בצורה גדולה (מושך את הרגל קדימה מכדי הילוך רגיל)

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

על פי הקבלה יש להיזהר מללבוש שני לבושים יחד.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ייתכן שהייתה הוראה במקום מסוים. אין הוראה כללית כזאת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אף שנאמר במשנה 'וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם', ראה במפרשי המשנה שהאיסור הוא למי שעושה את עצמו נכה כדי שיעזרו לו בצדקה וכדומה, אך אם עושה זאת רק כהצגה מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אף שאין איסור בכך מן הדין, יש שכתבו להימנע מזה משום מראית עין שזה דומה לקעקוע.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

סידור, חומש תהלים ותניא, ובנוסף לחם ומלח.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשמחת תורה תשכ"ד הרבי מלך המשיח סיפר את סיפור פגישתו של אדמו"ר הזקן עם הגאון ר' יוסף כלבו (חבר ותלמיד מובהק של הגר"א), והדו-שיח התורני שהתקיים אז. היה זה בחורף תקכ"ט, והרבי הזכיר "כיון שבחוץ שרר כפור, ניגש [אדמו"ר הזקן] סמוך לתנור כדי להתחמם, בהחזיקו את ידו לצדדין, שכן, על-פי קבלה, אין להחזיק את הידיים מלאחוריו".

הרב זלמן ברנשטיין

הרב זלמן ברנשטיין // לדף הרב

שונות

באופן כללי הרבי מה"מ נוקט כפי שכותבים גדולי החכמים, מהש"ס, הראשונים והאחרונים וכו' ש"תמים תהי' עם ה' אלוקיך" ולא לחשוש.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כיון שחז"ל אמרו שמיום שחרב בית המקדש שלחנו של אדם מכפר לו, ומחמת כן נפסקו כו"כ הלכות הנוגעות לכבוד השלחן כגון שלא להרוג כינה על השלחן (ע"פ רבינו יונה), וכן זהו הטעם למה שמקפידים שיהיה מלח על השלחן (או"ח קסז) ועוד הלכות. וזהו הטעם למנהג ישראל תורה שמקפידים לא לשבת על שלחנות כפי שכתב בספר שלחן הטהור.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כן. ידועה הוראת הרבי מלך המשיח שיהיה בחדר הילדים חומש סידור וגם קופת צדקה. לשים לב שיתלבשו בחדר בצניעות.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא.

הרב חיים קיז'נר

רב קהילת חב"ד, חבר בית הדין הרבני עמנואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא נהוג.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן יש בזה דיון להלכה. למעשה, זה מאוד תלוי באיזה טוען רבני מדובר. יש טוענים רבניים שלצערינו עובדים כעורכי דין מסויימים, המגדילים את המריבה בין הצדדים ולא נמנעים מלשקר או ללמד ללקוח לשקר כדי לזכות בדיון. ויש טוענים רבניים שרק מפרטים לדיינים את מה שהלקוח רוצה או עשה, ומוסיפים את הפן ההלכתי כדי להגיע לאמת.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהתחלה יש להשאיר חור של טפח וחצי, ואחר כך בסיום העבודה ניתן לכסות את החור בקצוות.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

היד עצמה, כיוון שהיא מגופו אינה נחשבת כיסוי. אבל השרוול נחשב כיסוי.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי, קיים באופנה "ובחוקותיהם" אבל זה מאוד תלוי בסוג הבגד. וזה ייתכן גם באופנה ישראלית. כל עוד הבגדים הם צנועים על פי כללי ההלכה - אין איסור של "ובחוקותיהם". כאשר חורגים מכללי ההלכה ייתכן בבגדים מסויימים גם איסור של "ובחוקותיהם". טוב להתייעץ עם רבנית או משפיעה אם יש שאלה על בגד מסויים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כן, הכל הולך אחר שעת המעשה.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בדרך כלל פוסקים בכגון זה כמו הש"ך.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין בעיה. רק בשבת מובא החשש בנוגע לזה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות