השולח משלוח מנות לחברו לפני פורים והגיע לחברו בפורים, האם יצא ידי חובה?
מכיוון שחברו נהנה ושמח מהמשלוח מנות בפורים, השולח יצא ידי חובה.
מקור:
- אשל אברהם סימן תרצו, וביאור הדברים: "בתר שמחת המקבל אזלינן", ומכיוון שהמקבל שמח בזה ביום הפורים, נחשב לשולח כקיום מצות משלוח מנות למרות שמצידו שלח זאת לפני הפורים. וראה שם שעפי"ז מיישב שאלה נוספת: בן ירושלים ששלח משלוח מנות לבן כרך (כפר חב"ד למשל) בפורים, האם יצא ידי חובה? הסברת השאלה: כידוע פורים ירושלים הוא הנקרא "שושן פורים", נחגג יום למחרת פורים בכל ערי העולם (ערי העולם נקראים "כרך", וירושלים וכל הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון - נקראות בשם "עיר". בן ירושלים מתחייב במצוות הפורים רק בשושן פורים, האם מה ששלח לחברו בן הכרך משלוח מנות ביום פורים (הרגיל), נחשב לו למשלוח מנות. צדדי השאלה הם, אמנם מצד אחד בן הכרך קיבל את המשלוח ביום הפורים שלו, אך בן העיר לא היה מחוייב במצוה זו עדיין. ומצד שני המקבל קיבל את המשלוח ביום הפורים שלו, האם שמחתו פועלת לפטור את חברו בן העיר במה שקיבל את המשלוח מנות ביום הפורים שלו? ולפי הנ"ל, אם בן הכרך ישמור את המשלוח מנות עד לפורים ירושלים ואז יהנה ממנו, יוכל בן העיר לצאת בזה ידי חובה. אך אם נהנה מהמשלוח מנות ואכלו בפורים הרגיל, לא יצא בזה בן ירושלים ידי חובה.
הרב מנחם מענדל הראל
