שאלות ותשובות

הרמ"א מביא מחלוקת האם מותר לעשות כך ומסיים 'ההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו'.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חז"ל 'ששלחנו של אדם מכפר עליו' (ברכות נה:), ומכאן למדנו הפוסקים כי יש לנהוג בשלחן כבוד כבמזבח ולכן אין לשבת עליו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כיון שחז"ל אמרו שמיום שחרב בית המקדש שלחנו של אדם מכפר לו, ומחמת כן נפסקו כו"כ הלכות הנוגעות לכבוד השלחן כגון שלא להרוג כינה על השלחן (ע"פ רבינו יונה), וכן זהו הטעם למה שמקפידים שיהיה מלח על השלחן (או"ח קסז) ועוד הלכות. וזהו הטעם למנהג ישראל תורה שמקפידים לא לשבת על שלחנות כפי שכתב בספר שלחן הטהור.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בדרך כלל פוסקים בכגון זה כמו הש"ך.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אם הגיע אלינו, ואין סיבה מיוחדת לנהוג אחרת, אז משתדלים לנהוג כך.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין לשחק בקלפים אלו, יש בהם טומאה גדולה, וכפי שהעיד על כך רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ייתכן שהייתה הוראה במקום מסוים. אין הוראה כללית כזאת.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בגוי אין איסור ומותר לשרוף את גופתו.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מי שמיקל יש לו בשופי על מי לסמוך כי לא כל דברי רבי יהודה נלקחו למעשה לרוב עמך בית ישראל, אבל בכל זאת בדין זה ישנם הרבה שמקפידים, ואלו המקפידים נזהרים בזה ביציאה מחוץ לעיר הדורשת תפילת הדרך.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מסופר בגמרא על האמורא רב כהנא שבעת תפלתו כשהיו צרות בעולם, היה עומד בפשיטות ומשלב אצבעותיו, ונימוקו - שבעת התפלה צריך לעמוד "כעבדא קמיה מריה", כלומר, כעבד לפני רבו. ולעומתו רבא נהג תמיד להתפלל בצורה כזו ולא רק בעת הצרות, ולהלכה נפסק שבעת צרות יש לעשות זאת, אך לא בעתות של שלום בעולם. אלא שעל פי הקבלה קיימת בעיה בשילוב האצבעות, כפי שנאמר בספר הזוהר, שכאשר נשלם גזר-דין על האדם משתלבות למעלה "אצבעות" ימין ושמאל, כביטוי להסכמה כללית על הדין שנגזר עליו, וכתוצאה מכך משתלבות ידיו של האדם למטה, ימין בשמאל מבלי שהוא עצמו יתכוון לכך. ובכתבי האריז"ל נאמר: "אסור לאדם לחבר ולשלב אצבעות יד ימינו עם אצבעות יד שמאלו כפי שנוהגים בני-אדם לעשות לפי תומם דרך מקרה". ולכן כתבו הפוסקים שלא לחבוק האצבעות זו בזו. וכתבו עוד הפוסקים, שיש לאדם להזהיר את בני ביתו על-כך. ויש להיזהר בזה במיוחד בשעה שאדם זקוק לרחמים, כבעשרת ימי תשובה, או בשעה שזקוקים לרפואה שלמה, "כי בזה מוריד דין על עצמו". יש שהוסיפו שכיוון שכיום זהו מנהג הגויים, יש בכך אף איסור הליכה בחוקותיהם.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

אין ענין, אמונות תפלות.

הרב נתנאל לייב

הרב נתנאל לייב // לדף הרב

שונות

בעיקרון המצווה קיימת גם כיום, אלא שכיום בדרך כלל העניים לא מצויים בשדה לקחת את השכחה, ולכן אין עניין להשאיר שם.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בהחלט, הרבי כותב גם לגבי בחירות עירוניות שיש להצביע לחרדים לדבר ה'.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ראוי ונכון לשמוח ולהודות לה', כפי שאנו מודים על מפלת המן, פרעה, אנטיוכוס ועוד. הפסוק "בנפול אויבך" אינו מתייחס לאויבי עם ישראל כולו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אמרו חכמים: "החובל בעצמו, אע"פ שאינו רשאי, פטור". וביארו בגמרא שהדבר שנוי במחלוקת-תנאים, ולהלכה הכריעו רוב הראשונים שהדבר אסור, ולכמה ראשונים איסור חבלה בעצמו הוא מן התורה. ויש שהוכיחו שמותר לאדם לחבול בעצמו כפי שמסופר בגמרא שכשרב חסדא הלך בין הקוצים הרים את בגדיו שלא יקרעו, אף-על-פי שבכך היה נשרט גופו, ונימק זאת בעובדה שגופו יכול להתרפאות, אך בגדיו לא יחזרו לעצמם ויבוא לידי איסור "בל תשחית". אולם יש שהבהירו את דבריו שרק חבלה שיש בה צורך מותרת כפי שלימד רב חסדא, אך חבלה סתם ודאי אסורה, משום שאסור לאדם לחבול בעצמו. דנו הפוסקים בהגדרת חבלה שהיא לצורך המותרת. חבלה לצורך רפואי הכרחי כגון בניתוח ודאי מותרת, כדברי חז"ל על הפסוק "ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפאות. אלא שהפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם ניתוחים קוסמטיים להסרת מומים נכללים בהיתר זה. יש שכתבו שחבלה האסורה היא רק כשהיא דרך בזיון, אך לצורך נוי מותר כשאין סכנת-נפשות בדבר. אלא שבניתוח ללא צורך אמיתי כגון גברים שרוצים לשפר את המראה, יש לזכור שקיים איסור לחבול בעצמו ללא צורך, ובפרט שיתכנו שאלות של איסור "לא-ילבש" האוסר על גבר להידמות לאשה, ולכן יש להיוועץ ברב לפני כל טיפול לגופו.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

אין חובה, יש הנוהגים שהראש יהיה לכוון הדלת שלא ידמה למת, סוג של העין הרע, ומאן דלא חייש לית ליה למייחש.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מן הדין אין איסור, ישנם הנזהרים בכך, אך הרבה מקילים בזה.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מובא שגם נשים וקטנים יקפידו על כך אף שאינם במצוות תפילין.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לשיטת הרמב"ן וסיעתו שמצות ישוב הארץ נוהגת בזמן הזה, כלול בה גם לנטוע ולזרוע בא"י, ולכן ר' ינאי נטע 400 כרמים בארץ ישראל.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מפורש בתורה שמותר, בנוגע לתפילת אברהם עבור אבימלך. וראה בשו"ת בית שערים שהאריך בזה ומסיק שמותר, וכאשר הגוי מבקש זאת'- זה אף קידוש השם. ולהעיר ממש"כ החיד"א "ולפי מ"ש המקובלים טוב דלא יקלל לגוי". וכן ראינו מעשה רב, בגויים שבאו להתברך מכ"ק אד"ש.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן, הרבי כותב: "על פי הכתוב ישעי' (כה טז כה) אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד - נכון שאבן הפנה תהי' בדוקא אבן אשר בידי שמים (אף שאחרי זה אפשר להוסיף עלי' גם מלט וכו' ענינים שבידי אדם). והרי מתאים זה גם להענין ברוחניות - שהתחלת ויסוד כל בנין ודבר הוא נתינת כח מלמעלה ואתערותא דלעילא".

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אף שנאמר במשנה 'וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם', ראה במפרשי המשנה שהאיסור הוא למי שעושה את עצמו נכה כדי שיעזרו לו בצדקה וכדומה, אך אם עושה זאת רק כהצגה מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין בעיה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

צריך לנהוג כהוראות רבותינו נשיאינו, וכשיטת אדמו"ר הזקן שבחלק מהדברים פסק כהרמ"א ובחלק פסק כהמחבר (למשל באמירת הלל בליל פסח).

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשאלה זו של עריכת רשימה ממוספרת, אם יש בה משום האיסור למנות את עם ישראל, דן באריכות גדולה הר"א וולדיבררג בספרו ציץ אליעזר, ומביא שם שאם עורכים טבלה ממוספרת ואחר כך ממלאים בה את השמות, אין איסור. כי האיסור הוא כשסופרים את הגופים של הנספרים כשהם עומדים מול הסופר אותם. ומביא עוד היתרים כאשר זה לצורך מצווה וכדומה שמותר לספור ע"י דבר אחר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי הרבי מה"מ נוקט כפי שכותבים גדולי החכמים, מהש"ס, הראשונים והאחרונים וכו' ש"תמים תהי' עם ה' אלוקיך" ולא לחשוש.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יצוין כי ישנה עדיפות להשתמש בתאריכים עבריים בלבד. אלא שכתבו הפוסקים, שכיוון שבשימוש בתאריכים לועזיים, לא עוברים משום האיסורים: “ושם אלקים אחרים לא תזכירו”, וכן- "ובחוקותיהם לא תלכו"; לכן הותר הדבר בעת הצורך ויציין "למניינם". כשיש צורך להשתמש בתאריכים לועזיים, נחלקו הפוסקים כיצד יעשה: יש סוברים שעדיף לכתוב את המספר, ולא להזכיר את שמות החודשים הלועזיים שמקורם בעבודת אלילים. לעומתם יש שהעדיפו להשתמש בשמות החודשים הלועזיים, ולא לכתוב את מספרם, שכן מבחינת התורה מניין החודשים הוא לחודש יציאת-מצריים, ניסן.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

שונות

מנהג ישראל מדורי דורות.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

היד עצמה, כיוון שהיא מגופו אינה נחשבת כיסוי. אבל השרוול נחשב כיסוי.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

פרשת וזאת הברכה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

לא.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כן. ידועה הוראת הרבי מלך המשיח שיהיה בחדר הילדים חומש סידור וגם קופת צדקה. לשים לב שיתלבשו בחדר בצניעות.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הדין של הקדמת שמאל שייך גם בסקוטש ורוכסן כי גם זה בכלל קשירה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כשמתירים, מתירים את של רגל ימין קודם.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין איסור לסחור בבעלי חיים טמאים שאינם מיועדים בעולם לאכילה כחמורים כלבים וכדומה, וכמבואר שאין לגדל כלב רע המזיק בגופו או כלב נובח (בשגרה) שיכול להפחיד אלא אם כן נמצא בספר (=בגבול) או מקומות סכנה, ואף בכל מקום אם הוא תפוס בשלשלאות, אך כלבים רגועים (כלבי מחמד) מותר לגדלם גם כשאינם קשורים, ולכן מובן שאין איסור למכור כלבים כי בדרך כלל המגדלים עומדים בתנאים הנ״ל. כמובן שלשיטת הרבי אין להחזיק בדרך כלל חיות טמאות בבית ונזהרים אפילו מצעצועים או בגדים עם דמות חיה טמאה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי התבטא בשלילה על עניינים כאלו ובלשונו "כלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו, וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים".

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן יש בזה דיון להלכה. למעשה, זה מאוד תלוי באיזה טוען רבני מדובר. יש טוענים רבניים שלצערינו עובדים כעורכי דין מסויימים, המגדילים את המריבה בין הצדדים ולא נמנעים מלשקר או ללמד ללקוח לשקר כדי לזכות בדיון. ויש טוענים רבניים שרק מפרטים לדיינים את מה שהלקוח רוצה או עשה, ומוסיפים את הפן ההלכתי כדי להגיע לאמת.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אכן גם כיום יש להשאיר מתנות עניים בגינה פרטית, כיון שיכולים לקרוא לעניים שיקחו את מתנותיהם, אלא אם כן מדובר מחוץ למקום ישוב או שהכמות ממש מועטת שהטרחה לעניים יתרה מן הרווח שאז אין צורך להשאיר.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כן, הכל הולך אחר שעת המעשה.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

המגן אברהם מביא את ההלכה שאין למנות את ישראל אף אם על ידי המנין רוצה לדעת מי יצא בגורל ואפילו לדבר מצווה, וכתבו הפוסקים (חסד לאלפים ויפה ללב ועוד) שאין חילוק אם מונה את האנשים במספרים או באותיות או בלשון לע”ז, ובחתם סופר חידש שאפילו לכתוב את מספר האנשים על גבי הכתב לפי מספר גם אסור, אלא אם כן רושם שמשפחה פלונית מקבלת סכום מסוים כי מונה כך וכך נפשות וכדומה, ויש אוסרים למנות את ישראל אף במחשבה. אך ניתן למנות באמירת לא אחד לא שנים וכן הלאה, ונהוג למנות על ידי אמירת פסוק ‘הושיעה את עמך’ שמניינו הוא עשר מילים, כיון שאין זה משמעות של מספר, וכפי שכתב הקיצור שולחן ערוך.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרמ"א כותב כי יש חרם קדמונים שאין לצרף אדם שהיכה את חברו למניין עשרה, אך כאשר המכה מתחרט ומבקש שיתירו לו (ובמידת הצורך מוכן לקבל מה שיפסקו לו בית דין) מספיק שלושה אנשים רגילים כמו בהתרת נדרים.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מנהג הרבי במכתבים לכתוב ב"ה וכן אנו נוהגים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר, אך יש לשים מערכת סינון לאינטרנט.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

ישנו איסור לעשות מנורה בת שבעה קנים, אפילו כשהיא לא באותה צורה בדיוק כפי שהייתה בבית המקדש (ראה יו"ד סי קמא סעי ח ובמה שדן בזה הפ"ת ס"ק יד). באם לא עבר על איסור עשיה, כגון, במקרה שגוי עשה אותה, נחלקו הפוסקים האם יש איסור להשהותה בביתו. דעת הגר"א (יו"ד שם ס"ק כא) - שאסור להשהותם (וכ"נ בדברי הברכ"י שמחמיר בזה). לעומתו דעת התפארת למשה שם שמותר להשהותם והביאו לדינא הפתחי תשובה (ס"ק יד) וראה ב׳מקור מים חיים׳ שאחר שהביא את כל שיטות הראשונים בסוגיא הוכיח שלדינא אין להחמיר בזה. ולכן המקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר, כיום נוהגים להקל בזה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אפשר.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

כיון שכולנו טמאי מתים ולא ברור מה המיקום המדויק של כל חלק מבית המקדש ולכן לא ניתן לדעת עד איפה מותר להיכנס בכלל וכ"ש כטמאי מתים. וכבר פסקו גדולי הפוסקים לא לעלות בזמן הזה.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

באופן כללי, קיים באופנה "ובחוקותיהם" אבל זה מאוד תלוי בסוג הבגד. וזה ייתכן גם באופנה ישראלית. כל עוד הבגדים הם צנועים על פי כללי ההלכה - אין איסור של "ובחוקותיהם". כאשר חורגים מכללי ההלכה ייתכן בבגדים מסויימים גם איסור של "ובחוקותיהם". טוב להתייעץ עם רבנית או משפיעה אם יש שאלה על בגד מסויים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

סידור, חומש תהלים ותניא, ובנוסף לחם ומלח.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות